החלטת המועצה התקבלה לאור ההצעה לסדר שהגישה מיטל להבי. מטרת הרשות הינה ריכוז כל הגורמים העירוניים העוסקים בתחום ואיגום משאבים, למען הסדרת מסגרות החינוך לגיל הרך, תוך יצירת רצף חינוכי עם מסגרות החינוך העירוניות.
לדיון הגיעו ילדים הורים וגננות שגדשו את האולם ואת המבואה בציפייה לדעת כיצד תחליט מועצת העיר תל אביב יפו בנושא.
"יפו בת אלפי שנים ותל אביב חגגה לא מכבר 100 שנים להיווסדה אך למרות זאת העיר מצעירה והולכת ואנו רואים זאת במספרים הגדלים והולכים של ילדים הנרשמים לגנים העירוניים. " פתחה להבי את ההצעה לסדר, והוסיפה: "אין עוד עיר שפותחת מדי שנה 15-20 גנים חדשים, אך למרות זאת נשארו כ 1,000 ילדים ללא מענה בשנת הלימודים האחרונה".
להבי הממונה על משאבי הגיל הרך, מנסה להסדיר את פעילות מסגרות החינוך מגיל 0-3. מסגרות אלו לא מפוקחות, מעונות היום סובלים מתיקצוב נמוך, והורים רבים מתמודדים עם גנים בסכנת סגירה.
לאחר לימוד מעמיק של מורכבות הנושא, שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה השונים, ולימוד דרכי ההתמודדות של הערים האחרות, הגיעה להבי למסקנה כי לעיריית תל אביב יפו נחוצה רשות עירונית:
" יחידה זו תאגם משאבים ועשייה ברמה המקומית, ראשית כדי שנפתור את בעיותינו אנו, ושנית כדי שניצור השפעה מכריעה ברמה הארצית. היחידה תאפשר לשדרג את רמת השירותים לפעוטות ולהוריהם, ותאפשר לעירנו להוביל גם בכל הקשור לשירותי חינוך החל מלידה. אכן האחריות שלנו מתחילה בגילאי חובה אבל פעוטות נולדים בגילאי 0 וזקוקים לפתרונות החל משנתם הראשונה. היחידה תפעל בראיה כוללת תוך תיאום בין כל הגורמים העירוניים כולל בהיבטים של תכנון ורישוי, אך גם בהיבטים של איכות, תוכן ופיקוח פדגוגי. היחידה תפעל ליצירת רצף חינוכי בין המסגרות השונות: הציבוריים, הפרטיים והעירוניים. . היחידה תפעל גם ליצירת בסיס מידע ונתונים, למיפוי הקיים ולמיפוי אזורי מחסור, לביסוס פורום חינוך לגיל הרך ולהקמת פורום הורים, לבניית תוכניות לרצף חינוכי, וליצירת תשתית מידע להורים ולמפעילי הגנים."
בנאומה פירטה להבי את הגורמים העיקריים המהווים מכשול בפני הפעלה מוסדרת ומפוקחת של מסגרות החינוך לגיל הרך:
- מדינת ישראל לא השכילה להגדיר בחוק את נושא החינוך לגיל הרך ואת אחריות הרשויות למתן מענים. התחום מפוצל ברמה הממשלתית בין 4 משרדי ממשלה משרד החינוך אחראי על החינוך במדינה, משרד התמ"ת אחראי על מתן מענה לאמהות עובדות ומכאן על מעונות היום, העיריה אחראית על מתן רשיונות עסק, ומשרד הפנים על אישור ייעודי קרקעות. וגם בעירייה עוסקים בכך מינהל שירותים חברתיים, מינהל החינוך, יובל חינוך וגם מינהל ההנדסה. עקרונית – אין תיקצוב לגיל הרך, אין פיקוח מוסדר. למעשה אנו נתקלים בפיצול והעדר אסטרטגיה בתחום.
- כל הפעילות בתחום הגיל הרך (בתחום שאינו חובת הרשות המקומית) -נעשית על בסיס אידאולוגי או עסקי. ארגוני הנשים פותחות מעונות יום כסיוע לנשים לצאת לעבוד, וגננות פרטיות נותנות מענה לביקוש של הורים לגנים לפעוטות. משום כך, אין יד מכוונת לעסקים אלו, וכאמור המדינה אינה ערוכה לפקח עליהם וטרם נוצרה פלטפורמה חוקית ראוייה ונכונה שתאפשר פעילות מוסדרת שלהם.
- 3. גם בחוק התכנון והבנייה חסרה ההכרה בצרכי המעונות והגנים. בהעדר הגדרה תב"עית המאפשרת את פעילות הגנים, נאלצים רוב הגנים הפרטיים והמעונות לבקש היתר שימוש חורג לפעילותם. תהליך מורכב, יקר ומסובך שגורם למפעילים לפתוח את הגנים טרם שקיבלו אישור והופך אותם לעבריינים.
- חלק מהמחסור בפתרונות נובע מכך שאין מבנים המתאימים לגנים לפעוטות.מאחר וזה שימוש קרקע לא חוקי או זמני (שימוש חורג ניתן מקסימום ל-5 שנים וניתן להאריכו עד 10 שנים לכל היותר). לפיכך, לא נוצרים "גנים לחיים" ורוב הגנים נודדים מכתובת לכתובת מידי מספר שנים. התוצאה – הפעלת גני ילדים בניגוד לחוק בבתים ודירות פרטיות. השנה בלבד פנו אלי בבקשת SOS 18 גנים שצווי סגירת תלויים ועומדים נגדם. הם עבריינים רק בגלל המבנה החוקי כמו שהסברתי קודם. סה"כ יש היום בעיר 30 גנים פרטיים בסכנת סגירה ואם לא נסייע להם לפעול במסגרת החוק הם יסגרו ועוד 1000 ילדים יוותרו ללא מענה
- העדר בסיס מידע מרכזי לשימוש ההורים או הרשויות. הורה המעוניין לרשום את ילדיו לגן פרטי, מעון או משפחתון צריך לאסוף את כל המידע בעצמו ולהעריך את איכות המסגרות לבד.הרשות לא יכולה לדעת איפה יש עודפי רישום ואיפה יש מקומות פנויים, מה רמת הגנים (אפילו באלמנטים בסיסיים של בטיחות), מה הצפי של הביקושים לגנים העירוניים ועוד. במצב זה קשה יותר לתת מענה מיטבי ורמת שירות גבוהה לתושבים.
נגישות ותנועה 
חינוך לכולם 
זכויות ופלורליזם 
יוקר המחיה 
מועצת העיר 
משפיעים ביחד איתך 
סביבה וקיימות 
תכנון וצמיחה 
