GreyTelAviv

בתל אביב מדברים "ירוק", אך התקציב "שחור"

בתל אביב מדברים "ירוק", אך התקציב "שחור"
17/12/2007
יעל עברי-דראל 17.12.07, Ynet, סביבה

מונחים סביבתיים מעטרים זה מכבר את הצהרותיהם ונאומיהם של אישי ציבור ופוליטיקאים, אך מה מכל הדיבורים הללו מתורגם בסופו של יום למעשים? בכל הנוגע לעיריית תל-אביב-יפו, נדמה כי התשובה היא מעט מאוד. דו"ח של החברה להגנת הטבע בתל אביב, המתפרסם היום (ב'), מנתח לראשונה את תקציבי הפיתוח של עיריית תל אביב בין השנים 2004-2007 ומסקנותיו מצביעות על סדר עדיפויות בלתי-סביבתי בעליל.

תחת הכותרת "התקציב בעיניים ירוקות", בוחן הדו"ח ארבעה נושאי בסיס בהתנהלות העירייה: שטחים פתוחים, תחבורה בת-קיימא, הרשות לאיכות הסביבה, ופריסה שוויונית וצודקת של התקציב ברובעים השונים בעיר. "המטרה בדו"ח היא לראות מה עושים נבחרי הציבור שלנו", הבהירה ענת ברקאי-נבו, מנהלת החברה להגנת הטבע בת"א. "אנחנו לא רוצים שהם יהיו 'פיונים', אלא שיפעלו למען המטרות שלשמם נבחרו".

אם לשפוט על-פי ממצאי הדו"ח, נראה כי הפער בין הצהרותיהם של הנבחרים למעשיהם עודנו גדול. אחת העדויות הבולטים לסדר העדיפויות בעירייה הוא תקציבה הדל של הרשות לאיכות הסביבה, גוף המשותף לעירייה ולמשרד להגנת הסביבה שתפקידו לטפל באיכות החיים של התושבים, ולדאוג לשורת נושאים סביבתיים כמו מפגעי רעש, זיהום אוויר, מיחזור וחינוך סביבתי.

תקציב הרשות לשנת 2007 עמד על 5.6 מיליון שקלים, זאת מתוך סך העוגה התקציבית העירונית שעמדה על 3.6 מיליארד שקלים. "סעיף ממוצע בתקציב העירייה עומד על כ-156 מיליון שקלים", הבהיר אמיר חרש, מחבר הדו"ח. "המשמעות היא שסעיפים ממוצעים זוכים לתקצוב של בערך פי 27 מתקציב הרשות לאיכות הסביבה". יתרה מזאת – בחברה להגנת הטבע מציינים כי תקציבה של הרשות נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות.

ההשקעה בתחבורה פרטית – פי 5 מתחבורה ציבורית
תמונה דומה מצטיירת גם בכל הנוגע להשקעה בתחבורה בת-קיימא. לאחרונה פורסם ב-ynet כי סגן ראש העיר תל-אביב-יפו ויושב ראש מפלגת "הירוקים", פאר ויסנר, מבקש לקדם החלטה לפיה כל צי כלי הרכב של העירייה יוחלף לכלי רכב היברידיים ידידותיים לסביבה, וכי כל המוניות הפועלות בעיר יחוייבו לעבור להנעה היברידית. בפועל, מבדיקת החברה להגנת הטבע עולה כי השקעת העירייה בתחבורה הפרטית, בעיקר בסלילת כבישים ומחלפים, גדולה בממוצע פי חמישה מההשקעה בתחבורה בת הקיימא.

"נכון שישנה השקעה רבה יותר בשבילי אופניים השנה, ואנו מברכים על כך", מדגיש חרש, "אבל עדיין מדובר בסכומים זניחים לעומת מה שמשקיעים, נניח, בפרויקטים של בניית מחלפים בכניסה לעיר". בנושא ההשקעה בתחבורה הפרטית, חרש מציין כי "ישנה הנחה שאין בתל-אביב מספיק מקומות חנייה, ולכן העירייה משקיעה מאוד בנושא החניונים. לדעתנו, הבעיה היא שיש יותר מדי כלי רכב".

ממצא נוסף העולה מן הדו"ח הוא סוגיית השמירה והטיפוח של השטחים הציבוריים, וסוגיית הצדק הסביבתי. "קיימת מגמה של גידול בתקציבים המוקדשים לנושא, והתקציב יותר מהכפיל את עצמו בארבע השנים האחרונות", נכתב בדו"ח, אלא שעדיין ישנה הפליה תקציבית קשה. "אזורים שסובלים ממחסור בשטחים פתוחים ממשיכים להיות מחוסרי השקעה, במיוחד בדרום ובלב העיר", נכתב בדו"ח.

בהקשר זה מציינים בחברה להגנת הטבע את רובע "לב העיר", ואת השכונות הדרומיות והמזרחיות, בהן קיימת השקעה נמוכה במיוחד. מהדו"ח עולה כי ההשקעה הממוצעת ברובעים הצפוניים היא פי חמישה בהשוואה לאזורים הדרומיים והמזרחיים. לצד זה מציינים בדו"ח כי בעוד שבמרכז העיר ובצפונה מוקמים משרדים, מבני תרבות והשכלה, הרי שבדרום הדגש הוא על תעשייה, מלאכה ומרכזי תחבורה.

מי יודע מה קורה בוועדת הכספים?
בעיה מרכזית נוספת אותה מציינים מחברי הדו"ח היא היעדר שקיפות בוועדת הכספים בעירייה. "פרוטוקולי ועדות הכספים מכילים רק החלטות סופיות. אין בהם פירוט על מהלך ההצבעות והתנהלות הדיונים וזוהי מעין 'קופסא שחורה', שאי-אפשר להיכנס אליה", מבהיר בני הלמן, רכז משמר המועצה בפורום הירוק, שהיה שותף להכנת הדו"ח.

הלמן מציין כי בשל העובדה שמדובר בישיבות סגורות, אין לציבור אפשרות לעקוב אחר פעילות חברי הוועדה ולראות האם הצבעותיהם היו בהתאם להצהרותיהם. בהקשר זה הוא מציין גם את העובדה כי ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, נהנה מקואליציה רחבה במיוחד וכי מרבית חברי המועצה, משנשאלים על הצבעותיהם, "מסתתרים מאחורי העניין של 'משמעת קואליציונית'".

לסיכום, אומרת ברקאי-נבו, "היום כולם מתהדרים בתארים ירוקים, אבל הדרך לבחון את ההצהרות האלו הלכה למעשה היא דרך התקציב". נוכח תמונת המצב העולה מן הדו"ח ובמבט לעתיד, "יש חשיבות רבה לכך שהתקציב הקרוב יחזק את ההשקעות בתחבורה הציבורית ובהוספת שטחים ירוקים פתוחים במרכז העיר ובדרומה, כדי שתל אביב תהיה מקום שנעים ובריא לחיות בו".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: לדו"ח מספר כשלים בסיסיים באיסוף הנתונים, ניתוחם ואופן הסקת המסקנות, הפוגעים במהימנותו ובמקצועיותו. ראשית, הדו"ח מתבסס על הצעת התקציב הראשונית של 2007 ולא לתקציב הפיתוח כפי שאושר ומבוצע בפועל. מדובר בפער משמעותי המשנה את תוצאות הדו"ח.

הכשל השני קשור בהתעלמות עורכי הדו"ח ממגמת הגידול בתקציב הפיתוח של העירייה, המראה עליה של 300 אחוז מאז 1998, ואינו מראה מה היתה תמונת המצב הראשונית מאז החלה תנופת הפיתוח.

הכשל השלישי קשור באי הבנת סמכויות וחלוקת תקציב הפיתוח בין הרשות המקומית והממשלה. לדוגמא, הדוח מנתח את השקעות העירייה בתחבורה בעוד שהעירייה כלל אינה אמונה על ההשקעות בתחום זה ומרבית ההשקעות בתחום מבוצעות על ידי הממשלה. הדו"ח גם אינו מבחין בין השקעות המשרתות את הרובע לבין השקעות בפרויקטים כלל עירוניים ומטרופוליניים. שיפוץ תיאטרון הבימה, למשל, אינו משרת רק את תושבי רובע מרכז אלא את תושבי המטרופולין כולו.

בשורה התחתונה, הגידול בתקציב הפיתוח מאז 98' איפשר הוספת שטחים ירוקים, סלילת עשרות ק"מ של שבילי אופניים, פיתוח שדרות העיר, הרחבת פארק 'גני יהושע', שיקום כולל של יפו, חידוש מוסדות חינוך ומוסדות תרבות, חידוש תשתיות העיר שהוזנחו במשך שנים וחידוש רחובות מרכזיים בעיר כגון אלנבי, אבן גבירול וקפלן, שהפכו את החיים בעיר לאיכותיים יותר ואת סביבת החיים לירוקה ומטופחת", לשון תגובת העירייה.