מיטל להבי

מיטל להבי | סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה, הבינוי והתשתיות

חברה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ועדת נכסים והועדה לאיכות הסביבה, נציגת העירייה במועצה הארצית לתכנון

זוכת אות הגלובוס הירוק לאישיות ציבורית 2016

מכהנת כדירקטורית בחברת "אחוזת חוף"

סגנית ראש העירייה משנת 2009 ויו"ר סיעת מרצ בתל אביב -יפו, הסיעה הגדולה ביותר במועצת העיר

מאז שנת 2003 מכהנת כחברת מועצה וב-2015 נבחרה לעמוד בראש הפורום המוניציפלי של מרצ בישראל

מיטל החלה את דרכה כפעילה חברתית לפני למעלה מעשרים שנה כשיזמה הקמת ועד שכונה באזור מגוריה, הובילה התארגנויות אזוריות וייסדה את  ה"פורום הירוק" של קהילות ת"א-יפו שכלל בתקופתה 25 ועדי שכונות ו-10 ארגונים סביבתיים וחברתיים וולונטריים – מאז אף התרחב. מיטל הקימה את ועד שוק הכרמל בשנת 1999 ומאז היא פועלת ודוחפת לשיקום ולשדרוג השוק

מאז ראשית דרכה היא מעורבות בפעילויות שמטרתן לקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וחיזוק אוכלוסיות מוחלשות, לצד שיפור איכות חיים, בריאות וסביבה. כמי שצמחה מהשטח היא מכירה היטב את שכונות העיר והפעילים, קשובה לצרכי הקהילות השונות, מייצגת תושבים למול נושאי תפקידים בכירים בעירייה ופועלת כדרך קבע בשיתוף הציבור

למדה כלכלה ופיתוח בר-קיימא באוניברסיטת תל אביב ובוגרת בתכנית "עמיתי סביבה" של מרכז השל למנהיגות סביבתית וקיימות

מייסדת ומנהלת חברת "מימוש פרוייקטים", שעוסקת בייזום ובניהול פרויקטים אורבניים, מוניציפליים וסביבתיים

מייסדת ויו"ר הפורום למחזור פסולת בניין בישראל עד שנת 2014

מנהלת המכון לחקר מדיניות מקרקעין ושימושי קרקע של הקק"ל 2012-2014

חברה בדירקטוריון "החברה להגנת הטבע"  2003-2012

ממייסדי עמותת חצר נשית שהקימה ביפו בית לנערות במצוקה   1999-2004

 

ה"אני מאמין" שלי:

כל מה שלמדתי בימי חיי ובת"א, יותר מבכל עיר אחרת, שההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים ב DNA  העירוני ות"א התברכה בהון אנושי מרגע היווסדה. לצד המבנה הפיזי, שמורכב מרחובות ומבניינים בסופו של יום, מה שמחייה את העיר, החיים והקצב  מבוסס על בני אדם ולכן רחובות העיר ובניינה נועדו קודם כל עבורם. לצערי, בחתך רחוב קונבנציונלי את עיקר הנפח תופס הרכב הפרטי וצמצום התלות בשימוש בו הפכו למשימה עליונה גם אם חלקה הגדול מותנה ברגולציה ובהחלטות ממשלה.

רוב פעילותי כיום, כמחזיקת תיק התחבורה, הבינוי והתשתיות מכוונת להפוך את העיר ל CARLESS CITY. זה אולי נשמע בלתי מושג ולא אפשרי במדינה כמו שלנו, אבל כל מסע מתחיל בצעד קטן. הפעילות היומיומית שלי מורכבת מהרבה צעדים קטנים סיזיפיים בדרך מלאה מכשולים ומהמורות, אבל לאט לאט השיח על תחבורה הופך למרכזי יותר. הקשר בין תחבורה לשוויון הזדמנויות, ליוקר המחיה, לדיור ותעסוקה הופך להיות מובן ומוכר יותר, וכולם מבינים גם אם זה קשה, שישראל צריכה לצעוד בעקבות מדינות מפותחות ולבסס מערכת הסעת המונים, לתמרץ מעבר להתניידות אלטרנטיבית וכן גם להקשות על השימוש והחניה של הרכב הפרטי. אני מקווה שיגיע הרגע והבחירה הטבעית תהיה בתחבורה ציבורית שיתופית, אלטרנטיבית ואיכותית 24/7.

פרויקטים מרכזיים בתחום התחבורה,  בינוי ותשתיות:

  1. מקדמת ומובילה יוזמות לחדשנות טכנולוגיות בתחום ניהול תעבורה ותחבורה ובכלל זה תכניות עם האיחוד האירופי "Civitas"  –  פרויקט רב-שנתי המתקיים במספר ערים ברחבי העולם. מטרת הפרויקט הוא לקדם חדשנות בתחום התחבורה ולייצר פתרונות לסוגיות תחבורה עירוניות בתחומים שונים: רכבים חשמליים, שינוע סחורות ולוגיסטיקה עירונית, שבילי אופניים, שאטלים, צירי העדפה לתחבורה ציבורית ועוד.

 

  1. הרכבת הקלה – אחד הנושאים המרכזיים שנמצאים על שולחני. בכל יום נעים במטרופולין תל אביב-יפו אלפי כלי רכב שיוצרים עומס אדיר בכבישים וגורמים לפקקי ענק בכניסות והיציאות מהעיר. הפרויקט הממשלתי , מהגדולים שהיו פה מקום המדינה, עתיד להיות אמצעי התחבורה העיקרי שיצעיד ויקדם את התחבורה הציבורית על כל היבטיה, בערי גוש דן ובמעברים ביניהן. בחודשים האחרונים התחלנו לעבור משלב התכנון לביצוע דבר שיוצר אי נוחות בדרכים וגורם לעסקים לשקול את המשך קיומם. אין ספק שהרכבת הקלה תתרום לעליה באיכות החיים, להפחתת זיהום האויר ובעיקר לקיצור זמן ההגעה ממקום למקום, יחד עם זאת, בתקופה זו, כנבחרת ציבור עלי להיות קשובה וזמינה לצרכי התושבים והעסקים שנפגעים כתוצאה מהעבודות על תוואי הרכבת.

 

  1. רשות תחבורה מטרופולינית – מתחילים ליישם את טרכטנברג מהשטח.  בנובמבר 2014 כינסתי מפגש ראשון של סגני ראשי ערים מחזיקי תיקי התחבורה ברשויות המקומיות במטרופולין גוש דן. בהמשך להמלצות הרבות בדו"ח "טרכנטברג" ובדו"ח "ספיבק-יונה" להקמת רשות תחבורה מטרופולינית, ועל רקע התחזיות לכשל תחבורתי בתוך 15 שנה, החלטנו לעבור מהתנהלות עירונית מגיבה להתנהלות יוזמת והקמנו קואליציה מטרופולינית לקידום התחבורה הציבורית. הבנו שאנחנו חייבים לקדם, לתכנן ולבצע תכניות בתחום התחבורה בשיתוף פעולה מיטבי על מנת לתת פתרונות מקיפים ומסונכרים לבעיות של תושבי המטרופולין . במפגש השני שהתקיים במרץ 2015 התקיים דיון על יצירת אמנה משותפת לערי המטרופולין וכן הוצגה פעילותה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ושיתופי הפעולה האפשריים עימה. במפגש השלישי עלו האתגרים התחבורתיים שעומדים בפני המטרופולין ודוברים רבים שמו דגש על הדרכים בהן הרשויות יכולות לעזור אחת לשנייה גם בפרויקטים קטנים כמו נתיבי תחבורה ציבורית בכבישים בין עירוניים ושירותי היסעים למרכזי תעסוקה ולא רק בתכניות ענק כמו הרכבת הקלה. המפגש הרביעי התקיים בשיתוף ראש העיר ואנו מתכוונים להמשיך ולפעול בעניין למרות ההתנגדות הלאומית להעברת סמכויות לרשויות המקומיות.

 

  1. שאטלים + הגעה ירוקה לעבודה – בחודש יוני 2014 עליתי לראשונה לדיון בועדת הכלכלה של הכנסת בנושא ה"אקו-תלוש" – תלוש משכורת אקולוגי שיבטא את האחריות הסביבתית של המדינה באמצעות שינוי שיטת התגמול בשכר לעובדים במגזר הציבורי וכדוגמה למשק הישראלי. המצב היום "אחד בפה – אחד בכיס". הממשלה אומרת שיש לעודד שימוש בתחבורה ציבורית אבל בפועל מתגמלת את עובדי המגזר הציבורי באמצעות הטבה על אחזקת רכב בהיקף של אלפי ש"ח בחודש, לעומת מי שאין בבעלותו רכב ומגיע לעבודה באמצעים אלטרנטיביים. השינוי לא אמור לעלות אגורה למשק הישראלי ולא יפגע בשכר העובדים שוולונטרית יחליטו אם להמיר את אחזקת הרכב בהטבה החלופית באותו הסכום. החשש היחיד הוא מהפיכת ההטבה לפנסיונית ועם זה אפשר להתמודד באמצעות הסכמי שכר או חקיקה. אמשיך לפעול גם השנה לקידום ההצעה מול הכנסת ומול ההסתדרות. נוסף על כך, אני מקדמת פתרון של שאטלים למרכזי התעסוקה. לאחרונה החל לפעול שאטל מתחנת הרכבת בבני ברק לעבר אזור התעשייה רמת החייל-עתידים ושאטלים מחניוני "חנה וסע" למע"ר ת"א (מרכז עסקים ראשי). אמשיך לקדם שאטלים נוספים לכל מרכזי התעסוקה הפקוקים של תל אביב- יפו  לצד זאת אני פועלת לשדרוג כל תחנות הרכבת ומסופי האוטובוסים בעיר על מנת להעלות את רמת השירות לנוסעים.

 

  1. אופניים  ודו גלגלי – בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשימוש באופניים כאמצעי תחבורה בעיר. אנחנו מעודדים רכיבה על אופניים ומברכים על כל מעבר של תושבים משימוש ברכב פרטי לתחבורה אלטרנטיבית. על אף כל זאת, חשוב לציין כי העלייה במספר רוכבי האופניים מייצרת קונפליקט בנוגע לשימוש במדרכות העיר. לשם כך אנו פועלים לסלילת שבילי אופניים מופרדים מהמדרכות, להטמעת אמנה וקמפיין ציבורי לעידוד ההפרדה בין הולכי הרגל לרוכבי האופניים, לקבלת סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים על המדרכות וכמובן להשפיע על  התקנות לשימוש באופניים חשמליים במסגרת הדיונים בכנסת. לצד זאת דחפתי בהצלחה מתן היתר רכיבה לאופנועים על נת"צים בשלב ראשון כניסוי ב-2 רחובות בעיר ואני פועלת במגוון אמצעים לעידוד השימוש באופנועים ולהגברת הבטיחות של הרוכבים.

 

  1. הליכה ברגל והליכה בטוחה לבי"ס – מה שזורם בורידים של העיר אלו הם הולכי הרגל שמהווים את החמצן הזורם ברחובות, מזינים  את כלכלת העסקים ברחוב, מאכלסים את הבתים והמוסדות ומהווים את ליבת המרחב הציבורי. סקירה שערכנו ברחבי העיר מראה כי ברחובות שלנו כבר קיים מטרו זהו ה"מטרו-רגל", עשרות אלפי הולכי רגל צועדים ברחוב אלנבי ביום! הולכי הרגל הם הלב הפועם של העיר ולכן פעלתי ואמשיך לפעול למען עידוד הליכה בעיר והפיכת הרחובות למוטי הולכי רגל וכן, לצמצום הקונפליקט שנוצר על המדרכות, לשיפור התשתיות, אכיפת חנייה ורכיבה על המדרכות ועוד. בנוסף, על מנת לאפשר לתנועה לזרום בצורה חופשית יזמתי את תכנית "הליכה בטוחה לביה"ס", בשיתוף גורמים נוספים בעירייה, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת ת"א וארגון "בטרם".  המטרה היא לייצר עבור התלמידים דרכים בטוחות ונעימות להגעה וחזרה מביה"ס, כאשר הערך המוסף הוא הקניית הרגלים לדור הצעיר לשמירה על בריאות הגוף, כושר וספורט, להגנת בסביבה וכו'. בשנה הקרובה ניכנס למהלך מוסדר שמטרתו זרימת תנועה באזור מוסדות החינוך תוך מקסימום בטיחות בהגעה אליהם, בהתייחס להיבטים מגוונים כמו מסלולי הליכה, מסלולי היסעים, שילוט ותמרור, נשק וסע, אופניים וכו'.בכדי לממש את המהלך יתבצעו גם שינויים פיזיים בדרכים הרלוונטיות בדמות פסי האטה, מעברי חצייה וכו'.