נעים להכיר – מיטל להבי
נולדתי בהרצליה בת בכורה להורי שהחלו את דרכם כפועלי טקסטיל במפעל אדרת, שם נפגשו והתאהבו. בשנים הראשונות גדלתי אצל סבתי בשיכון ויצמן מאחר והורי עבדו קשה כדי לקיים את המשפחה ולחסוך לדירה. בשנות ילדותי נדדנו בין דירות רבות – בכל פעם לדירה קצת יותר גדולה ולשכונה קצת יותר טובה.
מגיל 19 מתגוררת בתל-אביב בזמן השירות הצבאי וקצת בגלל השמרנות הכובלת בבית, עברתי לגור בתל-אביב. כדי להתפרנס ולהחזיק את הדירה ששכרתי עם שותפים, עבדתי כמלצרית ב"תל-אביב הקטנה". במהלך השנים גרתי בלא מעט דירות שכורות וזכיתי להכיר מקרוב אזורים שונים בעיר.
השכלה של החיים נרשמתי לאוניברסיטה והתקבלתי ללימודי משפטים, במקביל התקבלתי לעבודה כדיילת באל-על. האופק נראה מבטיח. לילה לפני תחילת הקורס באל-על עברתי תאונה והלסת שלי נפגעה. נשלחתי מהקורס לבצע "שיפוץ" שעלותו חייבה אותי לעבוד במקום ללמוד. מאז לא חזרתי ללימודי התואר אבל במהלך השנים דאגתי להשלים את השכלתי בנושאים שעניינו אותי ושנדרשו לתחומי פעילותי, בין השאר: תהליכי שיתוף ציבור בטכניון, פיתוח בר-קיימא באוניברסיטת ת"א, גישור בביה"ס פיסגה, השתלמויות במנהיגות סביבתית במרכז הש"ל, במנהיגות נשים בויצו ירושלים, במנהיגות בכלל בפורום של לנדרמק , היבטים משפטיים וכלכליים בתכנון ובנייה ועוד…. מאז שאני זוכרת את עצמי אני לומדת, מתפתחת ורוכשת כלים וכל פעם בתחום הרלוונטי לעיסוקיי.
כניסה לפעילות עירונית ב-1990 נישאתי ובזכות בן זוגי דאז, בוגר בצלאל ללימודי סביבה, התחלתי לראות את העיר מזוויות חדשות. שיניתי כיוון מקצועי והפכתי יועצת למהנדס העיר תל-אביב-יפו, אדריכל שמאי אסיף, ממנו למדתי רבות. יחד קידמנו מהפכה להנגשת המינהל לתושבים: הקמנו את טלרישוי (שאיפשר קביעת פגישה מראש) הפקתי את מידע רישוי (שחשף בצורה שקופה את כל התקדימים והחידושים בתחום הרישוי) הייתי אחראית להפקת אירועי הבאהאוס בתל-אביב (שבשנת 2000 הביאו להכרזת העיר הלבנה). בהמשך עבדתי ב"מינהלת מטרופולין תל-אביב למערכת הסעת המונים" שהייתי בין יוזמיה.
אקטיביזם שמתחיל בבית ילדי אלדר (1995) וקמי (1996) נולדו בעיר ועד היום מתגוררים בה. הדאגה לעתידם גרמה לנו לרכוש לראשונה בית, בדרום העיר, בסמיכות לשוק הכרמל ובאזור שהיה מוזנח. את פעילותי הציבורית התחלתי לראשונה מתוך דאגה לסביבת החיים שבה גדלו ילדי ובמטרה להפוך את השכונה שלנו לנעימה ובריאה יותר עבור כולם.
פעילת ציבור בגן הילדים, בכיתה, בבית הספר, בשכונה, בחברה ובעיר: התחלתי בפעילות בוועד גן הילדים, המשכתי באופן טבעי בוועדי ההורים הבית ספריים. במקביל, דבר גרר דבר, המגורים בדרום העיר הובילו למעורבות בשכונה. ועד השכונה שהקמתי ניהל מאבקים למען רחובות נקיים (הוצאנו את מכולות שוק הכרמל מרחובות השכונה), למען אוויר נקי (גרמנו להסטת האוטובוסים מרחוב גרוזנברג), להגדרת רחובות נטולי זהות כשכונה ושמה "כרם ישראל", להפיכת שטחים מוזנחים לגינה ירוקה (היא גינת הכובשים) ועוד…. כשהבנתי שוועד אחד לא יכול לפעול לבד ייסדתי את ה"פורום הירוק" יחד עם אקטיביסטים מאזורים אחרים בעיר ופיתחתי וריכזתי את נושא שיתוף הציבור בפורום. במקביל הקמתי את ועד סוחרי שוק הכרמל וכיהנתי, בהתנדבות כמזכירת הועד עד שנת 2003 ומאז אני דוחפת לשיקומו של השוק. הפעילויות המגוונות והמאבקים המוצלחים עוררו בי רצון ותשוקה להשפיע מבפנים ופניתי לפעילות פוליטית.
נבחרת ציבור משנת 2003 אני חברת מועצה מטעם מרצ: בקדנציה הראשונה בראשותה של יעל דיין התמקדתי בנושאי תכנון וסביבה (זכיתי בתואר "חברת המועצה הסביבתית ביותר"). ב-2009 נבחרתי ליו"ר מרצ והובלתי את הסיעה בבחירות שבהם זכינו ב-3 מנדטים ואני מוניתי במסגרת ההסכם הקואליציוני לסגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך לגיל הרך. מאמצי בתחום החינוך לגיל הרך ולפעוטות היתה פורצת דרך וממחוללי השינוי לא רק ברמה המקומית אלא גם ברמה הכלל ארצית. ב-2009 הייתי הראשונה שפנתה לשר החינוך דאז ח"כ גדעון סער בדרישה ליישם את חוק חינוך חובה חינם, פעלתי נמרצות להסדרת מערך החינוך העירוני והבאתי לבנייה של מאות גנים בעיר. לצד זאת דאגתי להביא לראשונה לעיר תקציבים להקמת מעונות יום, הסדרתי את מעמד הגנים הפרטיים וקידמתי תב"ע עירונית למתן היתרים לגנים. ביוני 2012 התפטרתי מכהונתי כסגנית רה"ע והסיעה פרשה מהקואליציה, בין השאר במחאה על ההתנהלות האנטי דמוקרטית של ראש העיר במחאה החברתית ובנושאים נוספים. בבחירות 2013, מרצ בהנהגתי, זכתה ב- 6 מנדטים והפכה לסיעה הגדולה ביותר במועצת העיר. מאז אני מכהנת שוב כסגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, הבינוי והתשתיות. אני חברה בוועדה המקומית לתכנון ובניה, ועדת נכסים והועדה לאיכות הסביבה, מכהנת כדירקטורית בחברת "נתיבי איילון" וב"אחוזת חוף" ונציגת העירייה במועצה הארצית לתכנון. ב-2015 נבחרתי לעמוד בראשות הפורום המוניציפלי של מרצ בישראל במסגרת זו אני מגבשת חזון עירוני לפעילות מרצ תחת הכותרת קואליציה מקומית במקום אופוזיציה לאומית.
מפרנסת ומתפרנסת מאז ומתמיד שאפתי לעצמאות כלכלית. גם בהיותי אישה נשואה וכלשכן כשהתגרשתי. מראשית דרכי אני עצמאית, הקמתי וניהלתי את "מימוש פרוייקטים", עסקתי בייעוץ לרשויות מקומיות ולארגונים ושיתוף ציבור פיזי וחברתי בתחומי תכנון וסביבה. לפני לידת בני , העסקתי מעל 10 עובדים ולאחר לידת בתי צמצמתי את המשרד כדי שאוכל לבלות עם ילדי ולמלא את תפקידי כאמא כפי שחשוב היה לי.
ערכי סביבה וחברה לדעתי כרוכים זה בזה וחשובים במידה שווה. אני פועלת לקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וחיזוק אוכלוסיות מוחלשות, ויחד עם זאת סביבה איכותית ובריאה לכולם. ערכים אלו הם שקובעים את סדר יומי כפעילת ציבור, את ההצעות שאני מעלה למועצה, או לחילופין את ההתנגדויות שלי להחלטות המועצה ו/או הועדה המקומית. התיקים בהם טיפלתי כחברת מועצה תמיד מתקשרים לערכי סביבה וחברה וגם כשהתפרנסתי במגזר הפרטי עסקתי רק בנושאים שבהם אני מאמינה.
יש מחיר לכל דבר בחרתי בילדיי ובאימהות והפכתי מבעלת משרד הפקה ומעסיקה גדולה ליועצת. אני מנהלת קריירה ציבורית ושילמתי על כך מחיר בנישואי. לא ויתרתי על מאבקי למען תושבי כרם ישראל והעיר גם כשהוא עלה במחיר חוזה ייעוץ לעירייה. השקעתי בפעילותי הציבורית על חשבון שעות העבודה ותוך פגיעה בהכנסותיי כי חשוב לי להיות חברת מועצה פורייה. כשלא הסכמתי עם התנהלות העירייה בנושא המחאה החברתית ככלל ועם זו של ראש העיר בפרט פרשתי מהקואליציה תוך אובדן מידי של פרנסתי. אין ספק, יש תג מחיר להחלטותיי, אבל אין מחיר לערכיות, למחויבות וליושרה שלי.