הסדרת נושא החינוך לגיל הרך כולל, לצד הגדלת משאבים, הסדרת שימושי קרקע מתאימים, ופתיחת מסגרות חדשות גם את נושא הפיקוח על המסגרות לגיל הרך. חה"כ אורלב הרים את הכפפה והגיש הצעת חוק לנושא. שיתוף פעולה בין לשכת סגן ראש העיר מיטל להבי ובין מפלגת מרץ הביא להכנת רשימת הסתייגויות מהחוק במטרה לשפרו. את ההסתייגויות תגיש מפלגת מרצ וחברי כנסת נוספים.
להלן רשימת ההסתייגויות המוצעות:
1. הסתייגות לשם החוק.
שם מוצע: הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לגיל הרך התשע"א 2011.
הסבר:
1. כיום קיימת הבחנה בין מעון בעל "סמל מעון" הכפוף לפיקוח ולתעריפים הנקבעים ע"י משרד התמ"ת, לבין המסגרות הפרטיות שאינן מפוקחות ופועלות ללא רישיון. הצעת החוק מביאה להאחדת הסטנדרטים לרישוי ופיקוח, באופן המטשטש ומייתר את האבחנה ההיסטורית.
לפיכך, שם החוק עלול ליצור בילבול מיותר.
2. מסגרות לפעוטות בעלות רישיון ומפוקחות, מהוות מסגרת חינוכית לכל דבר ועניין ומן הראוי להדגיש דווקא היבט זה, שהינו דקלרטיבי, בעל השלכות לעניין פרשנות החוק ועולה בקנה אחד עם סעיף 1 – ה"מטרה".
2. הסתייגות לסעיף 2 "הגדרות" לעניין הגדרת "המשרד"
על פי נוסח הצעת החוק "המשרד" – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
מבוקש לשנות את ההגדרה כך שהמשרד האחראי יהיה משרד החינוך ולא משרד התמ"ת.
הסבר: תחום החינוך מפוזר בין משרדי ממשלה שונים, דבר המביא לפגיעה ברצף החינוכי וחלוקת האחריות בין גורם שאינם רואים את החינוך מלידה ועד בגרות כמכלול.
בנוסף, משרד התמת אינו הכתובת הטבעית ו/או המקצועית לפיקוח ורישוי מסגרות חינוכיות לגיל הרך והתייחסותו היא מהפן של תעסוקת אימהות עובדות, להבדיל מראיית הפעוט במרכז השיקולים.
3. הסתייגות לסעיף 2 "הגדרות", לעניין הגדרת "הממונה".
מבוקש כי לאחר הגדרת הממונה: "מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך", יבוא: "בעל כשירות של שופט שלום והכשרה מקצועית מתאימה בתחום החינוך לגיל הרך.
הסבר: ההגדרה נעדרת תנאי סף לכשירות הממונה, הגם שהחוק מקנה לממונה סמכויות של רשות רישוי, פיקוח, סמכויות מעין שיפוטיות וסמכויות עונשיות דרקוניות.
לפיכך, חשוב שבתפקיד יעסוק משפטן בעל הכשרה מתאימה בתחום החינוך.
4. הסתייגות לסעיף 5(ב) להצעת החוק המטילה חובה על המדינה להחליט בבקשה לקבלת רישיון תוך 4 חודשים מבלי לקבוע מה גורלה של בקשה שלא ניתן בגינה החלטה תוך תקופה כאמור.
במקום: "החלטה בבקשה לרישיון תינתן בתוך ארבעה חודשים"
יבוא: "החלטה בבקשה לרישיון תינתן בתוף ארבעה חודשים. אי מתן החלטה תוך תקופה כאמור יראוה כאילו הבקשה נענתה בחיוב".
לחילופין: "החלטה בבקשה לרישיון תינתן בתוף ארבעה חודשים. באין החלטה תועבר הבקשה לועדת ערר מינהלית אשר תדון בה ויוקנו לה כל הסמכויות לעניין זה של הממונה".
הסבר: לא יתכן כי בגין מחדל של המדינה ואי עמידה בלוחות הזמנים יועמד המבקש לדין בפלילים. לכן יש ליצור מנגנון המכשירות את פעילות המסגרת במידה וטרם נתקבלה החלטה, על אף לוחות הזמנים שנקבעו.
5. הסתייגות לסעיף 15 (א)(6),
על פיו: הממונה רשאי לבטל את הרישיון או להתלותו, בין היתר כאשר: "בעל הרישיון הפר הוראה מהוראות דיני העבודה, כפי שקבע השר"
מבוקש לבטל סעיף זה, מהנימוקים שלהלן: הסנקציות בגין הפרת חובות בתחום יחסי העבודה מצויות בחקיקה האזרחית. מטרצת הצעת החוק להסדיר את נושא הרישוי של מסגרות חינוכיות לגיל הרך ולא ליצור סנקציות נוספות על הפרת הוראות חיקוק לגביו ניתנו סעדים בדין האזרחי.
- ה"ממונה" אינו רשות שיפוטית ואין בסמכותו לקבוע כי מאן דהוא הפר הוראה מהוראות דיני העבודה.
- קיים חשש שמא הוראה זו תשמש כחרב בידי עובדים "בלתי מרוצים" , נגד מעסיק, עקב החשש שרישיונו ישלל, הגם שטרם ניתן פסק דין חלוט בעניין.
6. הסתייגות לסעיף 7א(1)
על פיו:"השר, באישור הוועדה, יקבע תנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות, בין השאר בעניינים המפורטים להלן…..
(1) תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של מעון יום לפעוטות, לרבות תנאים פיזיים, בטיחותיים וסביבתיים וכן תנאים לעניין אבטחת המעון …."
הסבר: במרבית איזורי הארץ לא קיימת תב"ע המגדירה איזורי מגורים לשימושים מעורבים הכוללים שימוש ביעוד של גן ילדים. לפיכך, כל גן ילדים פרטי המופעל בנכס כלשהו מהווה שימוש חורג לתב"ע וחייב בהיתר הועדה המקומית לתכנון ובנייה. התנאים הפיזיים, הבטיחותיים וסביבתיים נבדקים כיום על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה, במסגרת ההליך של קבלת היתר לשימוש חורג למטרת הפעלת גן/מעון. מדובר בכפילות מיותרת שתיצור מעמסה פרוצדורלית וכלכלית בלתי סבירה על מפעילי הגנים. לכן, מבוקש כי סעיף זה ישאר בנוסחו ובלבד שיוכנס לאחר סעיף 7א(1) תיקון לחוק התכנון והבניה התשכה-1965, באופן שיבטל את הצורך בהוצאת היתר לשימוש חורג לצורך הפעלת מסגרת חינוכית לגיל הרך. כדלקמן: לאחר סעיף 63 א(א) לחוק התכנון והבניה התשכה-1965, יבוא סעיף 63א(ב) אשר כותרתו תהא "מעונות יום לתינוקות, פעוטות וילדים עד גיל 5" אשר יקבע כדלקמן:
"יועדה בתכנית מתאר או בתכנית מפורטת קרקע למטרת מגורים, ייראו ייעוד כאמור כאילו הוא כולל גם היתר להפעלת מעון יום לתינוקות, פעוטות ולילדים עד גיל 5. אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדה מקומית לכלול בתכנית מיתאר או בתכנית מפורטת, קרקע שיועדה בתכניות כאמור למטרת מוסדות, מעונות או חינוך, בכל מספר שהוא".
7. הסתייגות לסעיף 29(א)(1) להצעת החוק.
סעיף 29(א) קובע כדלקמן: "השר ימנה מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 30, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן:
(1) מפקחים מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 30(א)…."
מבוקש לעגן את חובת המדינה לפקח על המסגרות הפועלות ברישיון באמצעות העסקת כוח אדם בהיקף מתאים.
מוצע כי לאחר "(1) השר ימנה מפקחים מבין עובדי המשרד" יבוא: "בהתאם למפתחות כוח אדם שייקבעו בהתאם למספר הילדים הפוקד את המסגרות לגיל הרך בכל מחוז".
8. הסתייגות לסעיף 52 להצעת החוק.
סעיף 52 קובע: "עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המיסים (גבייה)".
מבוקש: "עיצום כספי ייגבה לטובת קרן שתוקם לגיל הרך ואשר הכספים שיצטברו בה ישמשו למטרות שיקבע השר בתקנות, לטובת הפעוטות בגיל הרך, ובתנאי שלא ישמשו למימון חובות המדינה אשר ממילא עליה לשאת בהם.
הסבר: החוק נעדר מנגוני תקצוב ואף המקורות הכספיים הנגבים מכוחו מנותבים לקופת אוצר המדינה ויבלעו בתקציב הכללי.
חשוב כי הכספים הנגבים כתוצאה מענישת מפעילי מסגרות ינותבו לטובת ציבור הפעוטות, לטובתם נועד החוק, בהתאם לסעיף המטרות.
נגישות ותנועה 
חינוך לכולם 
זכויות ופלורליזם 
יוקר המחיה 
מועצת העיר 
משפיעים ביחד איתך 
סביבה וקיימות 
תכנון וצמיחה 
