הקצאת מבנה למוסדות החינוך "אביב" ו"קהילה"

עיר פלורליסטית נבחנת גם ביכולת שלה לממש פלורליזם חינוכי. הורי הילדים שהקימו בעשר אצבעות את בתי החינוך האנתרופוסופי והקהילתי, אינם טיפוסים מוזרים שחיים בשוליים. הם אנשים יצרנים, עובדים, לומדים, צורכים את חיי התרבות של העיר, משלמי ארנונה. שרוצים בחינוך שתואם את הערכים ותפיסות העולם שלהם. ואכן בערוגה שלנו לא כל הפרחים הם באותם צבעים וכשיש מקום ל"מוכר שאינו רשמי" חרדי אז יש מקום גם לזרמים חילוניים.

לצפייה בנאום המועצה:

נאום מועצה – הקצאת מבנה למוסדות החינוך "אביב" ו"קהילה"

ת"א-יפו היא עיר פלורליסטית, יש בה מקום לכולם.
ת"א-יפו היא עיר של קהילות, לא בכדי השקנו השנה בגאווה גדולה את מנהל הקהילה, במטרה לחבר יחד תושבים סביב מטרות ותחומי עניין משותפים.
אבל עיר טובה היא גם עיר שיודעת לתת מענה מגוון ומותאם לכל התושבים והקהילות החיות בה, ובפרט לילדים. לצערי, בנושא שמונח לפנינו היום – הקצאות מבנים למוסדות החינוך "בית חינוך אביב" ו"קהילה", בחרה העירייה לשים את ערכי הפלורליזם והקהילה בצד.

קודם כל אני חייבת לציין שאני מופתעת מהפרוצדורה. בכל שנותיי במועצה לא זכור לי שהגיעה בקשה להקצאה שלילית לאישורינו.

אפתח באמירה שחייבת להיאמר: אין ספק שעל עיריית ת"א-יפו להכיר בזרמי החינוך האנתרופוסופי והדמוקרטי. מוסדות של זרמים אלו פועלים בהצלחה בכל הארץ ויש להם מקום גם בעיר שלנו.
במהלך שלוש השנים האחרונות מוביל החינוך תהליך שבסופו הוגש מתווה לשילוב הזרמים האנתרופוסופי והדמוקרטי במערכת החינוך הציבורית כזרמים ממלכתיים ייחודיים. בשבוע שעבר נחתם ההסכם הסופי של התהליך, מדובר במתווה מקיף אשר נותן מענה לסוגיות קשורות רבות: תשלומי הורים, שעות הלימוד, הכשרת המורים וכו'.

אז יש מתווה של משרד החינוך על השולחן – בואו נאמץ אותו! במקרה הזה כבר לא נהיה המגדלור לפני המחנה אבל דווקא כמי שהערך של חינוך ציבורי עומד מול עיניהם עלינו להצטרף לקו שאומר שהחינוך הייחודי צריך להיות חלק מהחינוך הציבורי.
הורי בתי הספר מואשמים בכך שהם מקיימים חינוך פרטי אליטיסטי, אך בהרבה מובנים מדובר בביצה ותרנגולת – אם נדע לשלב זרמים אלו בתוך החינוך הציבורי נוכל גם לשבור את המעטה האליטיסטי.
גם "בית חינוך אביב" וגם "קהילה" רוצים להפוך למסגרות חינוך ציבורי, מוכר ורשמי, בדרך המלך ולא בדרכים עקיפות, תוך התחשבות בצרכיהם הייחודיים. עלינו לאפשר להם לעשות כך.

בנוגע לביה"ס "קהילה", ידוע לנו שהם כבר הסכימו לשלב כוחות עם בית הספר הפתוח, יחד עם זאת חיבור שכזה צריך להיעשות בצורה הדרגתית ונכונה. יש לתת זמן ואורך רוח לצוות ולוועדי ההורים של בתי הספר על מנת לקיים משא ומתן ביניהם וליצור מתווה אשר יאפשר את שילוב המוסדות תוך צמצום הפגיעה בתהליכים הפדגוגיים ובילדים. נכון להיום וועד ההורים של ביה"ס הפתוח מתנגד לשילוב ובמצב שכזה וודאי אי אפשר להתקדם.

מבחינת פתרונות, ביה"ס "קהילה" יושב היום על שטח חום בבעלות עירונית. ידוע שהמבנה עצמו בו יושב בית הספר אינו מיועד להריסה, כך שניתן להשאיר את בית הספר במקומו למשך שנה אשר במהלכה יתקיים התהליך מול ביה"ס הדמוקרטי.
פתרון נוסף יכול להימצא במבנה של עמותת "דעת" ברחוב בן אביגדור, מדובר במבנה בחכירה אשר העירייה והעמותה הגיעו לגביו להסכם פשרה בצו בית משפט אשר מחייב את העמותה לפתוח בו ביה"ס טכנולוגי – הזדמנות שניה. עד ספטמבר 2017 ניתן להגיע להגיע לסיכום ביניים לפיו העירייה לא רואה בהשכרה של המבנה לחלק מהתקופה כהפרה של ההסכם עם עמותת "דעת" ותאשר חכירה משנה לביה"ס "קהילה" לתקופה קצובה עד האיחוד עם בית הספר הפתוח.

בנוגע ל"בית חינוך אביב", במשך שנים הם פנו וביקשו הקצאה ולא נענו. בעקבות כך הם יצאו נגדנו לעתירה מנהלית הנידונה בימים אלו בבית המשפט.
הדיון עכשיו הוא תולדה של פסיקת ביניים בעתירה זאת בה הציעה השופטת פשרה, אותה יש לעדכן ולהתאים להחלטת משרד החינוך בנוגע לשילוב בתי הספר הייחודיים בחינוך הציבורי.

במסגרת הפשרה הוצע ל"בית חינוך אביב" לעבור לביה"ס צבי שפירא, בו יוקצו להם 6 כיתות שיקלטו יחד עם מורים מבית הספר לפי שיקולה של מנהלת מינהל החינוך.
ביה"ס צבי שפירא, בו הוצע לאנתרופוסופי להשתלב, הוא באמת בית ספר מצוין, אך לצערי יש עם ההצעה להעביר אותם אליו כמה בעיות:
ראשית, הוא נמצא בשכונת רמת הטייסים, רחוק מבחינה גאוגרפית ממיקום הקהילה של ביה"ס האנתרופוסופי.
שנית, ביה"ס צבי שפירא ערוך לקלוט רק 6 כיתות, מה שאומר שהאנתרופוסופי יצטרכו לסגור את שכבות ז'-ח' ואת כיתות הגן. אציין שמדובר בעניין מהותי מבחינת הפרוגרמה הפדגוגית האנתרופוסופית אשר דוגלת בחינוך אשר מתחיל כבר בגיל הגן ונמשך לאורך חטיבת הביניים.
שלישית, לא הוגדרה כמות המורים מהאנתרופוסופי אשר יקלטו בביה"ס החדש. מדובר בעניין קריטי שעומד בבסיס החינוך האנתרופוסופי. גם משרד החינוך קבע שהחינוך האנתרופוסופי דורש מורים אשר עברו הכשרה מיוחדת. כמו כן אני בטוחה שלא היינו רוצים להביא לפיטורי מורים בעקבות המעבר.
ולבסוף, בדומה למקרה של "קהילה", גם במקרה זה מדובר בתהליך שדורש זמן ויש לו השלכות פדגוגיות וחברתיות מהותיות. לא נכון לעשות אותו באופן חפוז ולא מתוכנן.

כפי שאתם מכירים אותי, אני אדם פרקטי שבא לדבר על הפתרונות ולא רק על הבעיות. בתכנית "פארק החורשות" (בגבולותיה יושבים בתי הספר) קיים מגרש של כ6 דונם המיועד למבני חינוך בלבד. התוכנית קיבלה תוקף כבר ב2015 אך עדיין אין תכנון לשטח החום עליו יושבים בתי הספר. זאת ההזדמנות שלנו לקדם פרוגרמה תכנונית אשר תייעד את השטח לשימוש בתי הספר, ללא קשר לייחודיותם. קהילת בית הספר יכולה להוות מנוע להתחדשות עירונית באזור וכבר אנו עדים למעבר של משפחות רבות וצוותי חינוך לאזור בית הספר.

אני חושבת שעלינו להודות שיש בעיה עם מדיניות הקצאת המבנים של העירייה ושהנוהל הקיים מפלה. ישנם עשרות מוסדות חינוך דתיים הפועלים בעיר ומקבלים הקצאה עירונית וזה בסדר גמור, אבל אם נותנים – צריך לתת לכולם בצורה שוויונית.
אני מזכירה לכולם שאנחנו מחזיקים בידינו פסק דין מהעתירה הראשונה של "בית חינוך אביב" משנת 2013, הקובע שמדיניות ההקצאות שלנו מפלה (סעיף ג בנוהל ההקצאות) ודורש מאתנו לשנות אותה. לצערי העירייה התעלמה מפסק הדין, לא עשינו מאז דבר בנדון, הנוהל לא שונה והמדיניות אותה מדיניות.
להפליה זאת ניתן למצוא דוגמאות רבות, למשל, בית הספר "המשותף" החילוני-דתי אשר עבר השנה להתארח בביה"ס "דרויאנוב". העירייה מכירה בו כמוסד ייחודי על-אזורי אשר מתבצע בו רישום נפרד באתר העירייה, בדומה למודל שהאנתרופוסופי מבקשים.

בשורה התחתונה עומדת בפנינו השאלה של אחריות העירייה על תושביה, שכן מדובר במאות משפחות של תושבים אשר ייצרו קהילות חזקות המבוססות על חזון חינוכי משותף, אסור לנו להפקיר את הקהילה הזאת לגורלה.
יש לנו זכות גדולה בכך שקהילות מדהימות כאלו פועלות בעיר שלנו ויש לנו חובה לאפשר להם להמשיך לפעול, לגדול ולצמוח בדרך שלהן.
אני מבקשת לדון באופן שקוף ופתוח בכל האופציות הנמצאות על השולחן להקצאת שטח ומבנה למוסדות החינוך האלו.