צילום: מוטי מילרוד
כולנו חוששים מוירוס הקורונה, אבל אסור לשכוח את הרוצח השקט ממנו מתים 2,500 בני אדם כל שנה- זיהום אוויר שנגרם כתוצאה מכלי רכב. על המדינה לחשוב כיצד לצמצם את השימוש בכלי רכב מזהמים על אף ההכנסות הגבוהות מהם לקופת המדינה.
40 מיליארד שקל, זה הסכום שהמדינה מכניסה לכיסה בשנה, ממיסים על כלי הרכב ודלק. לכן, ברור שהמדינה לא תמהר לוותר על ביצי הזהב שמטילים רוכשי הרכבים. להיפך, נערי האוצר מתכננים לנו הפתעות יצירתיות בדמות מיסוי נוסף על תחום התחבורה: אגרת גודש, מס פחמן ומס מתע"ן.
שווה לכם לקרוא כדי לדעת מה מצפה לנו שהרי משבר הקורונה יספק צידוקים נוספים לתוספת מיסים שמטרתם למלא את הקופה גם אם על חשבון הכיס הריק של האזרחים.
חוזרת ומזכירה את הקריאה שלי למדינה לשנות את שיטת התגמול בשכר ולאפשר לעובדים לוותר על הרכב הפרטי ולשמור על המשכורת באמצעות המרה של הטבת אחזקת הרכב בתגמול על התניידות אלטרנטיבית – לי אין ספק שהדבר הזה ישנה את רמת זיהום האוויר, יפחית פקקים, ימנע אובדן שעות עבודה, יפחית את יוקר המחיה ויעלה את הנטו של העובדים ללא תוספת של אגורה אחת לתקציב המדינה או העירייה.
מוזמנים לקרוא את המאמר שלי שפורסם בדה- מרקר, בנושא זה: