למה הצבעתי נגד תקציב 2008 – נאום מיטל להבי

נכבדי,  כבוד רה"ע, חברי המועצה וקהל נכבד……

תקציב מהווה ביטוי למדיניות של נבחרי העיר ושל ראש העירייה. מול אלו שמקבלים את הדין ואומרים שהעיר היא עיר של כוחות השוק והם שקובעים את אופייה העתידי כעיר מגדלית, אפשר להציב דוגמאות של ערים אחרות מהעולם שמראות לנו שאפשר לכוון את העתיד הרצוי.

אנחנו חיים בעידן שבו בני אדם הביאו לשינוי הרכב האטמוספרה, ש"אמת מטרידה" הפכה מודעת לרובנו, שחובה עלינו לנהוג באחריות כלפי הדורות הבאים ביחס לנושאי אוויר, קרקע ומים. וזה מתחיל קודם כל ברמה המקומית – בה אנו מחויבים ביצירת מענה מקומי למשבר האקלימי הגלובאלי באמצעות מדיניות של עיר מקיימת – עפ"י אג'נדה 21 של האו"ם שאותה אימצה ממשלת ישראל.

בחנתי את תקציב 2008 בעיון רב ככל שיכולתי. תקציב זה המון מספרים. 500 עמודים של מספרים. בזו הפעם היו לנו 4 שנים כדי לתרגם אותו ולהבין לאן אנחנו מובילים את חגיגות המאה של העיר שלנו. לגיל מאה כזה של מתיחת פנים, צינטור אברים, החלפת חלקים במקום ליום הולדת של לידה מחדש והיזכרות בחזון קנה המידה האנושי של העיר הזו, כעיר של כולנו. על-פי התקציב, הכסף קיים –  השאלה לאן להפנות אותו היא בידי העירייה ונבחרי הציבור שלה.

מתוך הניתוח שעשיתי לתקציב 2008 עולים כמה נושאים בעייתיים:

1. תקציב הרשות לאיכות הסביבה גם השנה נמוך מאוד ולא מאפשר לה לעמוד ביעדים החשובים שלה.
2. מדיניות העירייה בנושא התחבורה מראה בבירור ההעדפה של רכב פרטי על פני קיימות. ומעודדת את העלייה בזיהום האוויר.
3. בתחומי הרווחה והצדק החברתי עולה כי לא ניתן תשומת לב מספיק לצרכים כמו קליטת עליה, בריאות הציבור ושום מענה רציני לנושא דיור בר השגה.
4. העירייה ממשיכה במגמה של הפרטת נכסים עירוניים לטובת מיזמים כלכליים ואינה פועלת לחלוקה צודקת ומאוזנת של שטחים ציבוריים באזורים שסובלים ממחסור בעתודות.

מדובר ב-3.7 מיליארד ₪ אפשר בסכום כזה להתוות מדיניות ולא רק לעשות הרבה. מצאתי בפשטות שהתקציב אינו מקיים ואפילו נוגד את האג'נדה לפיתוח בר-קיימא, יש הרבה פיתוח בתקציב, אבל הוא לא מקיים את הצורך בשמירה על עתיד הדורות הבאים ועל צביונה של תל-אביב כעיר של תושביה, עיר שלנו.  עיר של אדום ירוק של צדק חברתי וסביבתי.

על כל אלו אדבר  עכשיו .

1. נתחיל בתקציב הרשות לאיכות הסביבה שמהווה ביטוי לחשיבות שהעירייה מעניקה לניהול הסביבתי של העיר. תחומי האחריות הרשות הם רבים ובניהם כל נושא רישוי עסקים, תכנון סביבתי והיתרי בנייה, חומרים מסוכנים, רעש, זיהום אוויר, נחלי הירקון והאיילון, חינוך והסברה וכן,טיפול בתלונות הציבור – כל אחד מהנושאים שפירטתי עכשיו הוא נושא עצום שדורש תקציב גדול אם רוצים לטפל בו ברצינות !

• תקציב הרשות לאיכות הסביבה לשנת 2008 הוא כ- 6.4 מליון ₪ בתקציב השוטף ובתב"ר יחד ! זהו תקציב נמוך מאוד שלא מאפשר לה לעמוד ביעדיה הרבים.
• סעיף ממוצע בתקציב הרגיל גדול פי 27 מתקציב הרשות לאיכות הסביבה.
• יש לכאורה עליה קטנה בתקציב 2008 לעומת שנה קודמת  אבל בסיכומו … התקציב של 2008 (רגיל ופיתוח) עדיין נמוך מזה של שנת 2005 !!! (וזאת בלי להתחשב בכך שהאינפלציה עלתה והכסף שווה פחות)

כשראיתי את הנתונים לא הופתעתי בכלל. לא הופתעתי כי מאז תחילת הקדנציה אני מתריעה וכותבת על הצורך להגדיל את תקציב הרשות ולהתאים אותו ואת המבנה שלה למאה ה-21 ולמשימות הגוברות בתחום איכות הסביבה. נעניתי גם בכתב למשל ב-2005 בסיכום מנכ"ל נאמר ואני מצטטת "כי יבוצע רה ארגון לרשות בשנת 2007 במטרה להגדיר תהליכים, משימות, תקנים ואמצעים". הרי כבר 15 שנה שהרשות לאיכות הסביבה  מטפלת במשימות סביבתיות עם אותה מבנה ארגוני ותקציב זעום להזכירכם אנחנו עכשיו ב-2008, תסיקו לבד אם יש צורך ברה-ארגון מחדש או לא !

בעניין קצת אחר שנוגע גם הוא לרשות לאיכות סביבה שאלתי על תקצוב רשות נחל הירקון ונעינתי "חלקה של עת"א-יפו בפרויקט גאולת הירקון עומד על כ-13.2 מליון ₪, מסך זה אישרה העירייה עד כה תב"ר בגובה 7.4 מליון ₪ וקידמה תשלומים בפועל לרשות בהיקף 1.2 מליון ₪" – מה זה אומר ? סוכם על 13.2 מליון בפועל העבירו 1.2 מליון ונשאלת השאלה האם ככה תבוא לנו גאולת הירקון ואי מתי, אם בכלל, נוכל לרחוץ במי הירקון?

2. בנושא תחבורה וזיהום אוויר – שמחתי לראות כי "התוכנית האסטרטגית" למניעת זיהום אוויר קיבלה בתב"ר תקציב של 285 אלף שח "להמשך קידום". זו התקדמות גדולה מפני שזו פעם ראשונה שאני רואה בתקציב התייחסות נקודתית ישירה לנושא זיהום אוויר. אבל, ויש אבל –  זהו סכום שמאפשר הכנת עוד תוכנית עבודה לא מאפשר פעילות ממשית.

נוסיף לכך שזוהי אכן תוכנית טובה של הרשות לאיכות הסביבה אבל היא לא דורשת מהעירייה לעשות כמעט כלום  ולתפיסתי אין בה את הדבר החשוב ביותר שצריך שיהיה בתוכנית כזו – אין בה שינוי מדיניות של תכנון נתיבי התחבורה בעיר. כאילו שאפשר לצמצם את זיהום האוויר בלי לטפל בבעיית נתיבי התחבורה ועודף כלי הרכב .

ניתחתי את נושא השקעות הפיתוח במערכת התחבורה בתקציב 2008 בהתבסס על המדדים שנמצאים בדו"ח "התקציב בעיניים ירוקות" של "פורום קהילות ת"א-יפו והחברה להגנת הטבע" . מצאתי כי –

1. ההשקעה שמעודדת כניסה של רכבים פרטיים גדולה פי 5.5 מההשקעה בתחבורה ברת קיימא.
2. קיימת עליה בהשקעה בשני סוגי התחבורה, אך העלייה בהשקעה בתחבורה הפרטית גדולה פי 6 מזו של התחבורה ברת הקיימא.
3. ביחס להשקעה בנתיבי תחבורה ציבורית – אין לה כל ביטוי בתקציב העירוני ולשאלתי בעניין נעניתי כי הנ"ל כלול בתוכנית העבודה של נתיבי איילון שטרם גובשה סופית. אם היא טרם גובשה סופית אז למה כן מופיע פירוט של עבודותיה בנושא המחלפים והכבישים. זה כן גובש ונת"צים לא גובשו עדיין?
4. בואו אני אומר לכם מה כן הוגדר תקציב של נת"ע – מימון מחלפים – לה גרדיה, ציר שלבים, צומת רוזן וולנברג, ומחלף הפיל (שאגב הממשלה עצרה קידום הפרויקט והעירייה מתעקשת עליו) וגם לתכנון מחלפים חדשים במחלף השלום, בהלכה, בקריית עתידים, בנמיר – בגין ועוד, סך הכל לנ"ל 18 מליון ₪ .
5. בסעיף אחוזות החוף ניתן למצוא את ההשקעה בחניונים – בחניון הבימה ובשיקום סביבתו, חניון קצה השדרה – סך של כמעט 46 מליון ₪, . זה לא כולל קידום תכנון חניונים בחניון גבעון ברחוב הארבעה, חניון נוקייה, חניון הברזל, חניון הנחושת – אלו כבר אושרו בוועדה המקומית וכן, החניונים גן התעודה האדומה וחניון בכרם התימנים שלמיטב ידיעתי טרם הגיעו לוועדה.
6. מסיכום סעיפי ההשקעה במחלפים ובחניונים עולה כי מגמת העלייה בהשקעה בתחבורה פרטית נמשכת. בשנה שעברה הושקעו בנושא 37 מליון ₪ והשנה הגענו ל-64 מליון ₪ גידול של כ-70% ביחס לשנה שעברה.
7. ביחס לשבילי אופניים, התקציב הוא כ-7.5 מליון ₪ והפיתוח המתוכנן מתרכז בצפון העיר בפינקס, פרוספס, רוקח ודרך נמיר. למה לא בדרום העיר.יכולנו למשל לנצל את תקצוב הביצוע של עבודות ביוב, תיעול  וכביש ברחוב חיים גורי בקריית שלום, או בשולי שוק הכרמל כדי לבצע באותה הזדמנות גם שביל אופנים, למשל…..

המשמעות: של כל הסיקור עד כה היא שאין הסטת תקציבים מתשתיות של תחבורה פרטית לתשתיות לתחבורה מקיימת ועכשיו עולה השאלה האם כל זה אומר שהעירייה מעודדת תחבורה ברכב פרטי ? לבקשתי ניתחו מתנדבי מגמה ירוקה את התקציב השוטף וסיכמו את ממצאיהם תחת הכותרת "העירייה מתכננת להשקיע 110 מליון ₪ ביצירת זיהום אוויר". למה הם מתכוונים? כשמחברים את שני הסעיפים של השתתפות באחזקת רכב והוצאות רכב עירוני מגיעים ל-110 מליון ₪. מתוך זה 87 מליון מוקצים לטובת השתתפות שוטפת באחזקת רכב של עובדי העירייה. אני כחברת מועצה לא הייתי מופתעת מפני שהחזר הוצאה על טלפון אני לא מקבלת אבל על הוצאות רכב כן. שווה לי לנסוע כדי לדבר עם מישהו ולא לצלצל אליו.  אין בכוונתי לגרום לפגיעה בזכויות עובדי העיירה ובמשכורת שלהם, לכן, אני מציעה כי את אותו סכום בדיוק שמגיע להם יקבלו העובדים כתמריץ על הגעה ירוקה לעבודה קרי, להשוות ולהעדיף החזרי הוצאות נסיעה על פני החזקת רכב.

לסיכום – בתל-אביב-יפו מתים למעלה מ-1,000 איש בשנה וממדיניות העירייה כפי שהיא משתקפת גם בתקציב 2008  עולה כי לא נעשה מספיק כדי למנוע זאת.

אז מפה אנחנו נכנסים לנושאים של צדק החברתי ונתחיל מבריאות הציבור שצריכה לתת מענה גם לנזקי זיהום האוויר.

בבריאות הציבור

התקציב הרגיל ל"בריאות הציבור" ירד ב31% בקדנציה הנוכחית. בהתאמה ב- חמשת השנים האחרונות היו קיצוצים של 35.8 תקנים, שהם כמעט 40% מכוח האדם ב"בריאות הציבור". ההסבר שקיבלתי הוא – התאמנו את עצמנו לתקן של משרד הבריאות, ולמעשה בתרגום שלי – הממשלה מתנערת מאחריותה לבריאות האזרחים, העירייה מגבילה את עצמה להקצאה הממשלתית ומי שסובל זה בריאות הציבור. .

– ביחס לתקציב הרווחה, יש בשורה טובה, הוא עלה ב3.7% בשנת 2008 בהשוואה 2007.  בכל אופן בתל-אביב-יפו תקן של 322.9 משרות רווחה, שצרכים לטפל ב 24,000 בתי אב. כשיוצאת עובדת הרה לחופשת לידה תוגבל מחליפתה ל-75% משרה,.

דווקא בנושא גני ילדים אפשר לראות מגמה חיובית. מתוך בירור שערכתי עולה כי מספר כיתות הגן  ב-2008 מגיע ל-343 כיתות. עליה של 17 ביחס לשנה קודמת. הסתייגות קטנה את הקדנציה פתחנו ב-2004 עם 320 כיתות ובמהלכה צמצמנו ב-2005 ל-305 כיתות ורק אחרי שקמה צעקה ומחסור גדול הורגש בעיר עלו מספר הכיתות.  השנה נראה כי אנחנו עולים על הדרך הנכונה. כלשכן שבשנה הבאה כפי שמסרו לי מתוכננת הקמה של עוד 25 כיתות גן.

אי אפשר שלא להתייחס לתקציב העלייה שהוא הסעיף התקציבי הנמוך ביותר בתקציב ב 5  השנים האחרונות. אז לפי הערכות העירייה יש בעיר 44,000 עולים.   מחלקת קליטת העלייה של העירייה מונה 3.5 אנשים ומתוקצבת לאחר עליה קטנה בתקציב 2008  ב 1.69 מליון ₪.  הוסבר לי בעל-פה שהרבה פעולות נעשות בקהילות וביפו הטיפול מתבצע בסיוע המישלמה) בכל זאת יש לנו הרבה עולים שמגיעים לעיר חלקם רק קונים ולא נשארים. מה שמביא אותי לעניין הבא, עלית מחירי הדיור בעיר.

תופעת המחסור ועלית המחירים בשוק הדירות בתל-אביב וביפו מוכרת לכולנו, סיסמת הבחירות הבאה (נוסף לדיבר הירוק) תהיה – תרשמו לפניכם – דיור בר-השגה. משום כך הוקמה ועדה בה חברים מי שהצביעו נגד הצעתי משנה זו במועצה – הצעה לדיור בר-השגה בת"א-יפו, ובמענה לבדיקתי ביחס לתקצוב הנושא – כדי שתצליח הועדה במלאכתה –  נאמר לי שבשלב זה אושרה העסקת יועצים ללווי ועדת ההיגוי המופעלת בנושא. ואני שואלת איפה התקציב שאיתו יוכלו לעשות משהו אבל לי ספק שעד הבחירות גם יהיה לנו דו"ח מפואר לפחות כמו חזון העיר אך, אם העירייה באמת רוצה שיעשה משהו בתחום עליה להקצות לזה כסף כבר השנה.

ומכאן לנושא שבוער בעצמותיי ושעליו אני מתריעה כל הקדנציה – הנושא של מאזן השטחים הפתוחים בעיר ועתיד האדמות הציבוריות שלנו. קיימת בעיה חמורה של מחסור בשטחים פתוחים באזורים שונים בעיר וכן קיימת בעיה של הפרטת נכסים ציבוריים משיקולי כדאיות כלכלית וללא ראיית צורכי עתודות הקרקע למען הדורות הבאים.

אכן בתקציב קיימת עלייה משמעותית בהשקעה העירונית בפיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, חלקם זמניים, אך עדיין ניתוח פרטני של ההשקעה לפי חתך רובעי לא מצביע על ניסיון לצמצם את הפערים בין האזורים השונים. הממצא הקשה ביותר הוא העדר כמעט מוחלט לפיתוח ש"צפים קבועים ברובע לב העיר, בשכונת פלורנטין, וכן ביפו, ובדרום מזרח העיר. אזורים שבהם גם לפי ממצאים קודמים וגם בניגוד להנחיות ממשלתיות, קיים המחסור החמור ביותר בעיר.

לפיכך ניסיתי לבדוק את תקציב אגף הנכסים שעומד על 36 מליון ₪ שמיועדים לרכישות והפקעות ברחבי העיר. נעניתי כי ההשקעות מתבצעות בהתאם לתוכנית העבודה של אגף הנכסים. ומהי התוכנית שאלתי בישיבת יו"רי סיעות שהתקיימה בלשכת רה"ע ונאמר כי מדובר במידע עסקי שאסור לחשוף אותו פן יעלו מחירי הקרקעות שאותם מתכננים לרכוש או להפקיע. אתם מחפשים שקיפות? הצחקתם אותי אפילו לא כלפי נבחרים.  אז למי שיושב כאן ומתכנן להצביע על התקציב הזה שידע שיש בו 36 מליון ₪ סודיים שגם נבחרי הציבור לא יודעים לאן הם מנותבים.

בכל זאת ביקשתי בנימוס לדעת רק אם יש הקצאה לקניית שטח בפלורנטין ונעניתי ע"י דורון ספיר סגן ראש העיר שהוא יביא בשורה עוד חודשיים לוועדה המקומית. ואני שאלתי על תקציב, לא על תוכניות, ואז גם שאלתי אם יש תקציב לפארק בקריית ספר, או אפילו לגינה זמנית ונעניתי כי " המקרקעין אינם בבעלות העירייה". בדיוק בגלל זה צריך תקציב לקניית השטח בדיוק בגלל זה רציתי לברר למה מיועדים 36 מליון ₪.

אבל כן נאמר לי שאוטוטו קונים את אחת המשפחות במתחם הדולפינריום מה שיאפשר לקדם את תוכנית בוכמן. מצד אחד פינוי הדולפנריום ומצד שני על השטח המפונה ממזרח יבנו מגדלי ענק שיחצצו בין השכונות והים.

סדרי העדיפויות של עיריית תל-אביב יפו בכל הנוגע לרכישת ומכירת קרקעות לא מובן לי. ומאחר ומדיניות העירייה לא ברורה לי למה שהיא תשפיע על מינהל מקרקעי ישראל בכיוונים הרצויים לתושבי העיר. הספסרות בקרקעות ובעתודות הקרקע של העיר לא מתחילה ונגמרת במה שהיזמים, והעשירים , עושים לעיר, אלא מתחילה ובאיך שהעירייה מתנהלת כשהיא מייעדת את חורשת חיים לבנון לדיור בר-השגה, מתירה הפיכת גינת קק"ל בן יוסף לבניית מגורים רוויה, משביחה את אדמותיה בגבעת רמז ארלוזורוב על חשבון הצופים, מתירה הפיכת המתחם הציבורי של הפילהרמונית בכוכב הצפון לבנייה רוויה ואת פינוי תושבי כפר שלם ויפו במקום להוביל מדיניות מתקנת ואלו רק דוגמאות חלקיות.

סיכמו – יש כסף לעיריית תל-אביב-יפו. השאלה למה מיעדים אותו. תנופת הפיתוח שהעיר עוברת נותנת בידינו כוח גדול להשפיע על פני העיר לשנים הבאות. הכוח הזו מטיל עלינו אחריות גדולה. אנחנו צריכים לגרום שהפיתוח הזה יהיה פיתוח שיוויוני, פיתוח סביבתי, פיתוח בר – קיימא. תקציב צריך להיות ביטוי של אני מאמין של נבחרי העיר ותפיסת העולם שלנו למען העיר ותושביה. אני רוצה שהעיר הזו שלנו תמשיך להיות עיר של קהילות ושל הון אנושי מדהים. שכוחה של העיר יהיה יותר סך בנייניה, ומחלפיה, כבישיה – שהוא יהיה כפי שהיה תמיד – באנשיה. בנו בכל הנוכחים פה, שאיכפת לנו מהעיר שרוצים להמשיך לחיות ולגור בעיר שטוב, בריא  וצודק לחיות בה.

אני מקבלת את האחריות, ומחליטה כי עלי לבטא באופן הכי אמיתי את השליחות שבשמה נבחרתי למועצת העיר פוליטיקה ואני לכם ולי אזכיר כי באתי מהשטח כדי לחולל שינוי בפוליטיקה המקומית  ולהביא את קול העם למוסדותיה. היום הזה בשמי בשם בוחרי ובשם תושבי העיר שחיכו לבשורה אמיתית בתקציב – אני מצביעה נגד התקציב. אני קוראת לשאר חברי המועצה להצטרף אלי, ולקחת האחריות ויחד להוביל שינוי שיבטא ערכים של צדק חברתי וסביבתי בעיר העברית הראשונה וביפו.