ביום חמישי 28.7.11 נערכה בעיריית תל אביב-יפו ועדה מורחבת של מינהל בינוי ותשתיות (בת"ש) בראשות מיטל להבי סגנית ראש העיר ויו"ר מפלגת מרץ בעירייה. בכינוס הציגה מיטל יחד עם אדריכל העיר (מר יואב דויד) ומנהל מינהל בינוי ותשתיות (דוקטור בני מאור), קריטריונים לתכנון, בנייה ואחזקה של רחוב אקולוגי בעיר, ממי נאמן – מכון פורטר ללימודי הסביבה – אונ' ת"א, לשכת סגנית ראש העיר מיטל להבי.
פרוייקט הרחובות הירוקים ושידרוגו לפרוייקט הרחובות האקולוגיים מקודם בעירייה בשנים האחרונות ומהווה פריצת דרך בנושא הטמעת התפיסה הסביבתית לתוך לב הזרוע הביצועית של המדינה- הרשות המקומית , עיריית תל אביב יפו מאמצת בחום את היוזמה ומקדמת במרץ תקן עירוני מקורי – ראשון מסוגו בעולם כולו העוסק במדדים לאיכות הרחוב מבחינה חברתית וסביבתית.
ראשיתה של היוזמה בזיהוי פרק בחזון העיר (שנכתב ב 2005 על היחידה האסטרטגית ולאחר תהליך שיתוף ציבור מרשים) בפרק 4 מתואר החזון בדבר פריסת רשת של צירים ירוקים ברחבי העיר, צירים שיעודדו יצירת סביבה עירונית חיונית ואשר תומכת בערכים ירוקים וחברתיים דוגמת עידוד תחבורה בלתי ממונעת ברחבי העיר והנגשה של הרחוב למגוון המשתמשים.
http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Infrastructures/Pages/Vision.aspx?tm=2&sm=24&side=375
מאז 2005 סללה עיריית תל אביב יותר ממאה ק"מ של שבילי אופניים ולאחרונה פרויקט ההשכרה יצא לפועל, למרות חבלי לידה וחוסר שביעות רצון מאיכותם של חלק משבילי האופניים ומקונפליקטים תעבורתיים שהם יוצרים, פתרון התחבורה הלא ממונעת בתל אביב קורם עור וגידים בקצב מסחרר. יש לציין את ד"ר משה טיומקין ראש רשות התחבורה בעיריית תל אביב הממונה על קידום הנושא.
בשנת 2009-10 קידמה מיטל להבי יחד עם היחידה האסטרטגית ברשות תמי גבריאלי ויחד עם מנהל בינוי ותשתיות את הקמת הרשת הירוקה על פי חזון העירייה. במהלך סדרה של פגישות תיאום בין משרדי העירייה, נקבעו סדרי עדיפויות להטמעת החזון, הוגדרו 8 צירים ירוקים בעדיפות ראשונה והוכנסו 3 צירים ירוקים ראשוניים כבר לתוכנית העבודה של העירייה בשנת 2011:
· הקמת ציר ירוק ברובע 9 המחבר בין הגנים הציבוריים החצרות האחוריות ומוסדות חינוך לאורך הפלג המזרחי של עיריית תל אביב, ציר שמהותו יצירת מרחב ציבורי ירוק המעודד שהייה בלב שכונות המגורים.
· שיפוץ טיילת הרברט סמואל והנגשתה להולכי רגל, לפעילות קהילתית ולרוכבי אופניים.
· חיבור מזרח ומערב מעל איילון דרך שדרות יהודית ורחוב בוגרשוב. לצורך החיבור תקצבה העירייה הקמת גשר להולכי רגל ורוכבי אופניים מעל איילון ותפתח חסמים לאורך הציר כך שתתאפשר תנועה נוחה אל ומהים ללא שימוש במכונית.
שלושת הצירים הללו הנמצאים בשלבי ביצוע שונים הם הסנונית הראשונה במהלך רחב של פריסת רשת חכמה של רחובות ידידותיים להולכי הרגל המעודדים תנועה בלתי ממונעת ומאפשרים חיבורים בין צפון לדרום ובין מזרח למערב.
לצורך העבודה בנושא יצרה מיטל שותפות עם תוכנית המתמחים של מכון פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב ובעזרת סטודנטים המתמחים בנושאי סביבה נערכה למידה בתחום זה על מדיניות ועשייה פרקטית של ערים מקבילות בעולם. הסטודנטים עזרו לגבש את המדיניות, ולתאם בין משרדי העירייה.
הרחבת החזון לקיימות עירונית; גיבוש קריטריונים פורצי דרך
הטמעת התפיסה הסביבתית המעודדת תכנון חתכי רחוב ידידותיים להולכי רגל ולפעילויות קהילתית במרחב הציבורי העלתה את השאלה מה נחשב ירוק? האם כל שביל אופניים הופך את הרחוב לירוק? האם הראייה הוליסטית מספיק? כיצד מחברים את כל אגפי העירייה השונים לכדי עשייה ברוח סביבתית?
השאיפה להטמעת ערכים חברתיים וסביבתיים משמעותיים הביא להקמת צוות עבודה שגיבש קריטריונים מדידים לקביעת האיכות הסביבתית של הרחוב. במהלך העבודה נקבעו מדדים הקובעים את מידת הקיימות של פרויקט שיפוץ רחוב. גיבוש המדדים דרש הסתכלות באספקטים רחבים מאד ומציאה של נוסחה שתאפשר שילוב של סוגי התפיסה בסוגי רחובות שונים ועל פי אילוצים שונים בשטח. המדדים ההוליסטיים מתעסקים בנושאים כגון:
- חתך רחוב ידידותי להולכי רגל רוכבי אופניים ונגיש לבעלי מוגבלות
- שיתוף ציבור (מידוע מבעוד מועד ועד לתהליך של שיתוף מלא בתכנון, בהתאם לסוג הפרויקט ולקהל היעד שלו)
- סוגי החומרים מהן בונים את התשתית (הכביש, המדרכה, הריהוט והשילוט)
- עידוד יצירת אנרגיה מתחדשת בתוך הרחובות באמצעות שילוב טכנולוגיות חדשות
- שילוב פתרונות ברי קיימא לאיסוף והפרדת פסולת
- צמצום הפליטות בפעילות שיפוץ הרחוב ובאחזקה השוטפת שלו
- שימור ונטיעות של עצים מקומיים ועידוד מעברים אקולוגים וטבע עירוני
- חסכון במים ואנרגיה על שיפור תשתית, שימוש בתאורה חסכונית וגינון מתאים
- הגברת חלחול וניהול מי נגר חכם
- עידוד של בנייה ירוקה על פי תו תקן ירוק לאורך הרחוב
מדובר במדדים מתחומים מגוונים אשר ישמשו כמצפן בידי המתכננים, כתו תקן לאיכות בידי התושבים וכמנגנון להטמעה בידי העירייה. דוקטור בני מאור אף הביע את שאיפתו לאגד את הקריטריונים הקשורים בתשתית לתוך קובץ הפרטים הסטנדרטים אשר על פיו פועלות יחידות הרכז והאחזקה של העירייה.
מטרת העבודה המשותפת הזו היא ליצור מצב בעתיד הקרוב, בו פרויקט המתיימר להיות ירוק, יידרש לעמוד בתנאי סף מסוימים על מנת לקבל אישור התחלתי, מעבר לכך עליו יהיה לאסוף ניקוד מינימלי בהתאם למסמך הקריטריונים על מנת להיות מוכר כירוק. המנגנון מאפשר גמישות רבה בהפעלת הקריטריונים ואימוץ מגוון פתרונות שונים למגוון סיטואציות שונות. בנוסף ניתן באמצעות מנגנון איסוף הניקוד (בהשראת תקן ליד האמריקאי) לקבוע כמה ירוק ואיכותי הפרויקט וליצור מדרוג של תווי תקן. מסמך הקריטריונים עתיד להפוך לנוהל מחייב של העירייה, האפקט של נוהל עבודה שכזה ייצור מחוון בידי המתכננים והמבצעים ליצירת פרויקטים עירוניים טובים יותר לתושבים. בתהליך מתמיד של למידה ושיפור נצליח ליצור שינוי משמעותי במרחב הציבורי, שינוי שרותם את הרשות המבצעת לאימוץ פתרונות ברי קיימא בכל רמות התכנון והביצוע.
נגישות ותנועה 
חינוך לכולם 
זכויות ופלורליזם 
יוקר המחיה 
מועצת העיר 
משפיעים ביחד איתך 
סביבה וקיימות 
תכנון וצמיחה 
