5 האוטובוסים החשמליים שהבאנו ל"אלנבי" הם רק התחלה וכדי שנוכל להביא כלים נוספים אנחנו זקוקים לנתיב חופשי מביורוקרטיה. לכן כינסתי ב- 23.11.16 את כל גורמי המקצוע הרלוונטיים כדי למפות בעיות ולמצוא פתרונות לחסמים העומדים בפני הרחבת השימוש בכלי רכב ממונעים בחשמל או גז ובמיוחד החסמים להעברת התחבורה הציבורית לנקייה ושקטה יותר.
מיטל להבי: אם אנו רוצים לעשות תחבורה ציבורית בהנעה חלופית כדי להפחית את זיהום האוויר, צריך להבין מה הבעיה שמקשה עלינו לפרוץ דרך ביעילות ובמהירות. הבעיה היא שהרגולטורים הם סקטוריאליים: אחד ממונה על המיסוי, אחד על התשתיות, אחד על האנרגיה, אחד על הגנת הסביבה, ולמנהלת תחליפי הנפט יש תפקיד של מתכלל. צריך פה איחוד ברמה מאד גבוהה. במסגרת התכנית לתחבורה בת-קיימא של עיריית ת"א-יפו, יש לכם הזדמנות להצטרף אלינו, לתת לנו נדבך נוסף של משאב ידע ואחר, ולהעמיק את התכנית שאנו רוצים לעשות כך שתכלול את כל נושא ההנעה החלופית בילד-אין בתוכה בראייה אסטרטגית לטווח ארוך. יש כאן הזדמנות בלתי רגילה של תקציב עירייה שכבר מונח על השולחן. בתוספת תשומות קטנות, אפשר שתל אביב תוכל להיות זו שתייצר פלטפורמה בת-העתקה גנרית לערים אחרות בארץ. כי אנחנו יודעים לעבוד עם תכניות מתאר ארוכות טווח, ויש לנו תכנית כוללנית, וכשיחידת האסטרטגיה שלנו נכנסת לעבודה כזו זו הזדמנות בלתי רגילה לחבור, לשתף פעולה, ולייצר תשתית שהיא המהפכה לכל הערים. אני רואה בתפקיד שלנו כעיריית תל אביב להוריד את זיהום האוויר. הממשלה חייבה אותנו וספרים עבים נכתבו, הרבה פרקים לא יצאו לפועל בגלל שמי שחייב אותנו זה המשרד הגנת הסביבה אבל מי שאנו צריכים ליישום זה את משרד התחבורה. אני רואה בעיר תל אביב כעיר שמחויבת לקיים את זה, מבקשת שתשבו עם היחידה האסטרטגית שלנו, לחבור אליה, לתת לה כח ומשאבים כדי שהיא תכלול את זה בתכנית שלה, ומבקשת שתיקחו על עצמכם בתכניות ארוכות טווח.
ברכה חלף, המדענית הראשית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: התפקיד שלנו כרגולטורים הוא לדאוג שכל דבר שיגיע יהיה בטוח, אמין, ובמחיר האמתי שצריך להיות לו. בכמה דברים נעשתה התקדמות משמעותית. נושא המיסוי הוסדר בחוק ההסדרים האחרון אחרי 3 שנים. יש וודאות לעשר שנים קדימה לגבי הסבסוד של הגז הטבעי, נותנים 4 שנים להיכנס ולא נוגעים במס שלו. בהדרגה מורידים את הכדאיות של בעלי צי דיזל, בצורה הדרגתית שמסוכרנת עם העליה במחירי הגז הטבעי. קיבלנו בחוק ההסדרים הרבה מאד כסף, מאות מיליוני שקלים, לשני דברים משמעותיים: 1. שדרוג קווי החלוקה של הגז הטבעי כך שתהיה פריסה טובה בארץ, גם למפעלים וגם לתחנות תדלוק; 2. תכנית לעידוד הקמות תחנות תדלוק בגז טבעי, עם מענק הקמה, ושבע שנים של רשת בטחון למקימי התחנה. יש יעדים ואפילו מוגזמים לגבי הפחתת התלות בנפט במדינת ישראל. היעדים מאד גבוהים. המטרה שלנו היא לאפשר. כמו כן מספר רב של תקנים בחסות משרד האנרגיה ומשרד התחבורה נעשו בשנים האחרונות. רכבים חשמליים – אנו מאמצים תקנים בינלאומיים כדי לאפשר גם טעינה וגם ייבוא של כמה שיותר סוגים של רכבים חשמליים, ככל שיש יותר תקינה בינלאומית שמתקבלת בישראל. הדברים האלה הם משמעותיים, אנחנו כאן ודוחפים את זה מאד. נאמר כאן שבמקביל לרגולציה המאפשרת יש רגולציה מחייבת. הרגולטור מבין שאם הוא לא מחייב דברים לא קורים, כפי למשל שבכל צי רכב חייבים להעביר להנעה חליפית אחוז מסוים בפריסת שנים. לא אומרים באיזו הנעה חליפית, ולא צריך להגיד, רק לחייב לעבור, לאט לאט, ככל שהממשלה מספקת את התשתית לאופציות האלה.
אסי סוזנה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית: אנו מנסים לכתוב מכרזים שבהם יהיו חייבים הזוכים להפעיל אוטובוסים באנרגיות חלופיות, הבעיה היא שאנו נתקלים בבעיות תשתית. כשמדברים על פתרון לבעיית הגודש זה תשתיות, שהיום לא מוקצות מספיק לתחבורה ציבורית. אנחנו בעד – מעבר לאנרגיות חלופיות ישפר ויהיה צעד קדימה לעתיד, וגם ישפר את התדמית של תחבורה הציבורית, אנו רואים בסקרים שאנשים נרתעים מתחב"צ (למעט בתל אביב שכאן היא טובה יותר).
זאב שדמי, יחידת המדען הראשי, משרד התחבורה: אנרגיות חלופיות זה עמום וכללי מדי. נדייק: תחבורה עירונית צריכה להיות חשמלית, לא גז ולא דברים אחרים. אני רוצה לבקש משני היבואנים של האוטובוסים החשמליים: אוטובוס חשמלי הוא כלכלי, כבר היום ביחס לדיזל. אם היו משאירים למפעילים את ההחלטה בלי לקבוע את זה כדרישה למכרז, ואם היה להם ידע ואמון באוטובוסים חשמליים, הם בעצמם היו הולכים על זה כי זה יותר כדאי. צריך לעבוד בצורה שיטתית, דרך מחקר – אני לוקח את זה על עצמי – ובסוף נקבל דו"ח ממקור בלתי תלוי, שמראה לנו בדיוק את עלויות התפעול, ביחס לאוטובוסים ממונעי דיזל. משרד התחבורה לא מסוגל להרים פרוייקטים בלתי שגרתיים שהם לא במכרזים ענקיים. מי שהוציא את המכרז לאוטובוסים חשמליים בחיפה הוא המשרד להגנת הסביבה. זה אבסורד, אבל אנו לוקחים את הנקודה הזו לתשומת לבנו ונמצא פתרון.
אילן כרמית, מכון התקנים: ברכה אמרה, אנחנו עושים תקנים. הם לא עושים, הם פונים למכון התקנים. שקע ותקע נראה פשוט אך זה אחד הדברים בעלויות של מיליארדים. בכל מדינה יש סוג אחר של תקע. הכל מתוקנן ואי אפשר לבוא למדינה מסויימת ולשים תקע אחר. חברת החשמל לא קובעת איזה תקעים כל אחד שם, אלא רק מה שהרגולטור מנחה אותה – משרד האנרגיה במקרה זה. הרגולטור מסתמך על תקינה. אם לתקע הזה יש תקינה קיימת אפשר לאמץ אותה. תהליכים של תקינה הם על פי חוק התקנים, כל אחד יכול לפנות, יש מדרג ועדות, עוזר מאד אם משרד האנרגיה, העירייה ומנהלת תחליפי הדלקים אומרים שזה בעדיפות.
דניאל צוקר, מנהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה: כשאנו מדברים על הנעות חלופיות, הממשלה שמה לעצמה מטרה ויעדים ולא רק מסתכלת על ההיבט הסביבתי. במכרזים עתידיים של תח"צ, היכן שהתשתית תאפשר את זה, יהיה 50% בהנעות חלופיות. התמיכה של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה זה מה שאיפשר את החדירה ב-2017 של אוטובוסים חשמליים ושל אוטובוסים בגז טבעי. 25 אוטובוסים ב-2017 – כבר יש זוכה, מקווה שתצא לפועל ההצטיידות. יש שני סבבים של המשרד להגנת הסביבה לרכש אוטובוסים חשמליים, יקנו 50 אוטובוסים חשמליים. פעולה נוספת של המשרד להגנת הסביבה עם מוניות היברידיות, 1,500 מוניות שיחליפו ממונית בנזין או דיזל להיברידית יזכו לתמיכה של 20,000 ₪ למונית; במערך שיתוף הרכב החשמלי שזה גם פרויקט של המשרד להגנת הסביבה, והוא פרויקט משותף לכולנו, יש כמה אספקטים: השיתופי – כל רכב משנה את מודל פיצול הנסיעות וגורם להפחית נסיעות יחידניות; יש את האספקט החשמלי – אנחנו יצרנו לחץ על עצמנו, ויהיו פה הרבה מאד מהמורות אבל החלטנו לצאת לדרך ולספוג את המהמורות. זה נכנס לתכנית גדולה יותר שאנו מקדמים עכשיו, של לפרוס את כל מה שצריך להטמעת רכב חשמלי בישראל, זה נוגע להרבה מאד דברים כמו מתקנים במכון התקנים, מה יקרה למי שיש לו חניה צמודה בבית, מה למי שאין, איך היבואנים יתמודדו עם זה, האם יביאו או לא כלי רכב, על זה אנו עובדים בחודשים הקרובים ומקווים שיהיו בשורות בקרוב. תרגישו חופשי לפנות, להעלות נושאים וחסמים. גם ההצעה להצטרף לתכנית תחבורה בת-קיימא של עת"א נרשמה.
לצפייה בדיון: