מאמרים שכתבתי

כדי לפתור את בעיית הגודש, במקום שליטה ריכוזית של המדינה בתחום, על הממשלה לוותר ולהעביר חלק מסמכויותיה לרשויות המקומיות. לקריאת המאמר המלא שלי על הצורך בהקמת רשויות מטרפוליניות שהתפרסם בגלובס בלינק הבא >>> https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001378660  

הממשלה משתקת את המשק ומערכת החינוך על ידי סגר כללי- מה שבהמשך עלול להוביל גם לנזק בלתי הפיך. מנגד, עיריות שונות כמו ירוחם, הוד השרון, גבעתיים וכמובן עיריית תל אביב- יפו כבר הוכיחו שיש בידן את הכלים לסייע לתושבים ולקטוע שרשרת ההדבקה. אז למה למרות זאת הסמכויות לא עוברות לרשויות המקומיות? אני מזמינה אתכם/ן לקרוא את המאמר שלי בנושא באתר mako בו הסברתי מדוע וכיצד…

צילום: מוטי מילרוד כולנו חוששים מוירוס הקורונה, אבל אסור לשכוח את הרוצח השקט ממנו מתים 2,500 בני אדם כל שנה- זיהום אוויר שנגרם כתוצאה מכלי רכב. על המדינה לחשוב כיצד לצמצם את השימוש בכלי רכב מזהמים על אף ההכנסות הגבוהות מהם לקופת המדינה. 40 מיליארד שקל, זה הסכום שהמדינה מכניסה לכיסה בשנה, ממיסים על כלי הרכב ודלק. לכן, ברור שהמדינה לא תמהר לוותר על ביצי…

אחרי שנים של מאבקים ודיונים, החודש יוצאת לדרך הרפורמה במוניות השירות מאמר דעה - מיטל להבי/ גלובס 14.8.19 ממש בימים אלו יוצאת לדרך מהפכה תחבורתית וחברתית, שמתחילה בתל-אביב-יפו ותמשיך בכל רחבי הארץ, בדמות הרחבת מערך מוניות השירות. עשרות אשכולות חדשים של קווי מוניות שירות, מנהריה בצפון ועד אילת בדרום, שיספקו פתרון משלים למערך הקיים, וחשוב מכך - ישתלבו בו במקום לעבוד במקביל אליו. במשך שנים…

רפורמת מוניות השירות שאת קידומה הובלתי בשנים האחרונות, היא בשורה של ממש בתחום החברתי, הכלכלי, הסביבתי וגם האזרחי (המוניות יפעלו 24/7) והיא עדות לשינוי תפיסה שמתחיל, לשמחתי, להתחולל בקרב מקבלי ההחלטות במשרד התחבורה. למאמר המלא

הרכב הפרטי הוא האחרון בסדר העדיפויות העירוני בכל הקשור למרחב הציבורי. החניה אינה אויב אבל את הרחובות עצמם יש לפנות לבעלים האמתיים של העיר – הולכי הרגל  למאמר המלא בדה מרקר 22/7/19

תחבורת המחר היא חשמלית, שקטה, לא מזהמת ובעיקר שייכת לכולם ומשנה את התפיסה שלנו מבעלות לשירות.  (מתוך גיליון "תחבורת המחר" של דה מרקר יוני 2019) פקקי התנועה ההולכים ומתארכים הם מנת חלקם של כולנו. מיליוני ישראלים מכלים מידי יום את זמנם היקר בעמידה אינסופית בטורים ארוכים של מכוניות, בעיקר בכניסות למטרופולינים, שמלבד בזבוז שעות העבודה (וגם שעות הפנאי) עולים לנו גם בזיהום אוויר כבד ובעצבים…

אגרת הגודש בישראל לפי ההצעות השונות תנוע סביב 14 שקל ליום בלבד – וככל הנראה לא תספיק כדי להרתיע אנשים מנסיעה במכונית הפרטית ■ גודש תנועה צריך להיפתר באמצעות מערך יעיל ונוח של תחבורה ציבורית טובה, שמביאה אותנו מדלת לדלת בנוחות ובזמן סביר. למאמר המלא לחצו על המשך קריאה.

ההנחיות לתכנון תנועת אופניים בערים, הכוללות גם פתרונות לחציית צמתים, סימון ותימרור, נמצאות על שולחן הדיונים זה מכבר. למרות זאת, השלמת ההנחיות לא נראית באופק, אף שהידע קיים במדינות רבות בעולם, שמציגות פתרונות מגוונים לשילוב האופניים במערך התחבורה הכולל. זו קריאה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להתעשת ולשחרר כבר את ההנחיות שיאפשרו לנו לייצר רציפות בין שבילי אופניים – החכמה קיימת ורק הביורוקרטיה עוצרת. לטור המלא שכתבתי לדה מרקר לחצו המשך.

"העברת התחבורה הציבורית לנסיעה אוטונומית צריכה להפוך למשימה לאומית. היא תסייע לפתור את בעיית המחסור הכבד בנהגי אוטובוס, תפחית את ההוצאה התפעולית הנובעת מכוח אדם ותיצור לוח זמנים גמיש, מסלולים ונקודות עצירה בהתאם לביקושים העולים מן השטח". לחצו להמשך קריאה

"אחד הגורמים הכי חשובים לטיפול במשבר התחבורה הציבורית הוא כמובן משרד התחבורה, אבל נראה כי לעתים הוא עושה הכל כדי לא לפתור את הבעיה. קחו למשל את בעיית השקיפות" לכתבה המלאה לחצו המשך.

הקמת נתיבים מהירים והרחבת זכויות הדרך לתח"צ הם פרויקטים שלא אמורים לעלות הון, התכנון שלהם יחסית לא מורכב ועם זאת הם יחסכו למשק ולנו שעות של עמידה בפקקים. קחו לדוגמה את הנתיב המהיר, המחבר בין מחלף בן גוריון לנתיבי איילון שחוסך לבדו כניסה של 8,000–10,000 כלי רכב לגוש דן בכל יום. אז אם לנתיב אחד מהיר יש כזו השפעה על הצפיפות בכבישים לא הגיע הזמן להכפלת הקיבולת של חניון שפירים ולתוספת של נתיבים מהירים כדי שנוכל להשאיר את הרכב בכניסה למטרופולין. על זאת ועוד ראשון בטור הדעה שלי

כ – 2500 אנשים בישראל מתים בשנה כתוצאה מזיהום אויר שמקורו בעיקר בעיקר מתחבורה. כדי להתמודד עם הבעיה חוקק בישראל חוק אויר נקי והוקמה המנהלת לקידום תחליפי נפט שתפקידה לרכז ולסנכרן בין כל הרגולטורים כך שבעוד כעשור נצמצם את השימוש בנפט באופן משמעותי. אולם בפועל יש הרבה קשיים המעכבים את היישום ועל הממשלה לנקוט בעוד כמה יוזמות כדי לעמוד ביעד השאפתני שהציבה לעצמה. על זאת ועוד קראו בטור הדעה שלי בדה מרקר

משרד התחבורה השיק באחרונה קמפיין חדש תחת הכותרת "מחזירים את המדרכות להולכי הרגל". הקמפיין מפחיד, מפריד, ומכוון רק הולכי הרגל, בזמן שיתר משתמשי הדרך נתפשים כאויבים. איך עושים קמפיין חיובי, מלמד ומשתף? קראו בטור הדעה שלי בדה מרקר

הכנסת אישרה לאחרונה מתן סמכויות אכיפה לרשויות מקומיות, ולכן הגיע הזמן לשנות התנהגות כי בקרוב מאוד נהגים שיסעו על נתיב של תחבורה ציבורית יקלטו במצלמות ויקנסו! אני מקווה שהקצאת נת"צים תביא עימה שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית ושנראה יותר נוסעים שיבטחו בלוח זמני ההגעה של האוטובוסים ופחות נהגים מתוסכלים שתקועים בפקק לצד נתיב תח"צ שומם. על חשיבות פריסת רשת נת"צים במטרופולין, קראו בטור הדעה שלי בדה מרקר

הסרת ברירת הניווט בווייז דרך הנתיב המהיר מביאה להגדלת העומס בכבישים וגורמת לספק בכדאיות של משקיעים אחרים להיכנס לפרויקטים שמשרד התחבורה מקדם כדוגמת שלושת הנתיבים המהירים. איך זה קורה? קראו בטור הדעה שלי בגלובס

למרות הורדת תקן החניה לרכב הפרטי מתמהמה מנהל התכנון לאשר תקני חניה לרכב דו גלגלי כולל לאופניים. רק קידום פתרונות ראויים של תשתיות ותמריצים להגדלת השימוש בתחבורה האלטרנטיבית כולל בניית חניונים לאופניים (בצמוד למקום העבודה ולבית), לצד שינוי בתלוש השכר שיאפשר ויתור על החזקת רכב פרטי, יאפשרו לנו לשחרר את הפקק ולהפסיק לבזבז זמן יקר בחיפוש אחר חניה. הפתרונות המוצעים הם לא בשמיים ובאמצעות חשיבה ועשייה מערכתיים אפשר לעשות שינוי משמעותי. עוד על הפתרונות – קראו בטור הדעה שלי בדה מרקר

בשלוש שנים הקרובות יוזל ביטוח החובה לרכב על חשבון קרן "קרנית", שבה הצטברו עודפים של מיליארדי שקלים. את ההטבה הזו ניתן היה לתת לעידוד וביטוח הדו-גלגליים אבל יכול להיות שאולי זו עוד דרך עבור משרד האוצר ורשות המסים להחזיר סיבובית את הכספים חזרה לקופת המדינה? על האינטרסים שמאחורי הקלעים קראו בטור הדעה שלי בדה מרקר

איך נוצר טייקון נדל"ן בישראל? מפריטים לידיו קרקע ציבורית מובחרת במחיר מצחיק. טור דעה שלי ב"דה מרקר" מדבר על הפרטת הקרקעות של מסופי התחבורה הציבורית, מצב אבסורד בו שטחים ציבוריים במיקומים אטרקטיביים נמכרים ליזמי נדל"ן. חיים סבן כבר עשה הון על "בזק". קובי מימון על "אגד". מי יהיה הטייקון הבא? קראו בטור הדעה שלי בדה מרקר

גזילת שטחים המיועדים לחינוך, פנאי ותרבות בשם המאבק על הדיור הציבורי, היא לא יותר מתירוץ מצוין למעשה שאינו הולם. אין כל צורך להפקיע מהציבור את כיתות הלימוד ולפגוע בדורות הבאים. קיראו עוד על דיור בר השגה בטור הדעה שלי ב TheMarker.

אחרי תקופה ארוכה של התנצלויות, על התקציב ההולך ומתדלדל, על כורח הנסיבות, על קיצוצים בבשר החי בגין משבר כלכלי ואי וודאות לגבי העתיד, על פשרות כואבות, על נסיבות השעה, סוף סוף אנחנו יכולים לדבר על התאוששות וצמיחה. רבותי, שרדנו בגבורה משבר כלכלי עולמי. נכון, לא היה פשוט להצביע בעד תקציבים הנוגסים בתקציבי הרווחה והחינוך. לא היה פשוט להסתכל בעיני הציבור ולהסביר לו שצריך לפעול באחריות כלכלית קולקטיבית, אך זה מאחורינו. עלינו על דרך המלך, ולא מעט, בזכות תרומתה של מרצ שהייתה שותפה פעילה ונמרצת בדיונים והויכוחים על תקציב 2011. אין ספק שטביעת כף ידה של מרצ עוברת כחוט השני לכל אורך סעיפי תקציב 2011, שהינו היום חברתי יותר, ירוק יותר ומציב סדר עדיפויות עירוני חדש.

בתחילת הקדנציה הגיעה אלי גננת שהפעילה גן ילדים ברחוב פנחס רוזן. במקביל לשכירת הנכס ולתשלום דמי השכירות, החלה הגננת להפעיל את גן ילדים לפני שקיבלה היתר לשימוש חורג מהוועדה המקומית. השכנים התלוננו ואגף הפיקוח נכנס לפעולה. ישר הוגש כתב אישום כנגד הגננת ובעלי הנכס, בחלוף הזמן נדרשו לסגור עם איום במאסר, על בזיון בית משפט, אם לא יפעלו בהתאם לצו הסגירה. הגננת לצערי, נשברה בדרך, לאחר שנדרשה לסגור או שתיאסר בפועל עקב הפרת צו בית משפט. מבחינתה ירדו לטמיון כל השקעותיה וחסכונותיה, בריאותה הידרדרה והיא אף נתבעה על ידי הורים על סגירת הגן בטרם זמן. טרגדיה אמיתית .

באמצעי התקשורת פורסם, כי חבר המועצה מש"ס, מר בנימין בביוף, מחתים עצומות ומוביל מאבק בדרום העיר, נגד השכרת דירות לפליטים, תוך שהוא מזהיר כי "אפריקאים מורידים את ערך הדירות". באם אכן כך הוא, הרי שחבר המועצה בביוף מבצע עבירה פלילית של הסתה לגזענות לפי ס' 144ב' לחוק העונשין אשר דינה מאסר חמש שנים.

באפריל 2009 פסק בית המשפט העליון כי הוצאות טיפול בילדים מהוות הוצאות בייצור הכנסה ולכן הן מותרות לניכוי מהכנסה. במקביל קידמו ארגוני הנשים הצעת חוק להכרה בהוצאות טיפול בילדים. הלחצים השונים, בצד החשש מפני עלויות הישום לקופת המדינה, הביאו ביולי 2009 לקבלת החלטת ממשלה לעידוד תעסוקת אמהות באמצעות תוספת תקציב לאגף מעונות היום והמשפחתונים בתמ"ת. אז פואד, אולי נו כבר. תהיה בולדוזר בשביל הפעוטות טרם שהם מגיעים לאוניברסיטה. ואל תשכח, גם אם אתה קבעת את היעד, לספק מעונות יום כחלופה להכרה בהוצאות מטפלת, תן לנו בשלטון המקומי לייצר את הפתרונות המקומיים. לקריאת המכתב המלא לחצו המשך.

לא באתי כדי ללמד אתכם פילוסופיה פוליטית ולנפנף בערכים כמו "הפרדת הדת מהמדינה". אני רואה כאן תושבים מודאגים, הנלחמים נגד תופעה המתרחשת תחת אפם, בסביבת מגוריהם, ודורשים פתרונות להורה המנסה להלחם על זכותו שילדיו יגדלו ויתחנכו על ברכי האני מאמין שלו, לפי מיטב אמונתו, ולא ישודלו לפולחנים דתיים על ידי זרים? קול צעקתה של השכונה נשמע למרחקים. מי הם אותם זרים שלפתע התיישבו ברמת אביב, מקימים מוסדות, מפתים קטינים לטקסים דתיים ומאיימים לשנות את צביונה של השכונה? למרות זאת, חשוב מאוד שלא להתפס לשנאת חינם, שהרי לא כל אדם דתי הוא בהכרח מיסיונר. לקריאת המאמר המלא לחצו המשך.

לאחרונה נשמעים קולות כנגד מה שמכונה בפי תושבים חילוניים "התחרדות וכפיה דתית", בעיקר באיזור רמת אביב. כיו"ר מרצ בעיר, הריני מתנגדת נחרצות, לכל סוג של כפיה וכבילת חופש הדת והמצפון או נסיון לכפות אמונה, טקס או מנהג של זרם כלשהו על זרם או קבוצה אחרת. לקריאת המאמר המלא לחצו המשך.

נאום המרפסות הסוחף של ביבי, הבטיח לאזרח הקטן כי יוכל לסגור את מרפסת ביתו במהירות וכי תהליכי הרישוי לא יעצרו אותו. לצערי, במקום לנצל את ההזדמנות לרפורמה אמיתית שתצעיד את האזרח הקטן קדימה, מתחולל תחת אפינו מחטף אלים וכוחני שיקח אותנו מרחק שנות אור אחורה.

יום שישי האחרון, היה בעיני יום בשורה לתושבי יפו, לכל אוהבי הספורט ושוחרי השלום. ביום זה נחנך מגרש כדורגל חדש לנוער ביפו, פרי יוזמת קרן יוהאן קרוייף. . כדורגל הוא ענף הספורט הקבוצתי הפופולארי ביותר בעולם , אך זהו מגרש שמטרתו לא רק ספורט אלא גם קיום משותף וקידום אחווה. אכן, אין מקום טוב ומתאים מיפו, להקמתו. קרן יוהאן קרוייף העולמית הקימה מעל 130 מגרשי כדורגל, שמטרתם חברתית, ברחבי העולם, אבל המגרש הזה ביפו, מהווה סנונית ראשונה במזרח התיכון. כשמדברים על שלום, המוטו מבחינתי, הוא כי שלום אמיתי מתחיל בין פרטים, בין בני אדם ומתבטא במעשים ארציים. לקריאת המאמר המלא לחצו המשך.

לתושבי רמת אביב ג' ולתושבי העיר בכלל מציעה מיטל להבי לבחון את היתרונות הטמונים בחיזוק המבנים ושיפוצם ע"י ניצול תוכנית מתאר ארצית מס' 38.

כמי שמורגלת לקבל פניות תושבים חילוניים כנגד "השתלטות הדתיים על השכונה", הופתעתי מאוד לקבל פנייה שונה. הפעם מקורה של התלונה לעניין כפייה דתית, היה דווקא בתושביה הדתיים של רמת אביב, המביעים חשש ותרעומת בגין התחרדות החינוך הממלכתי דתי, תהליך אשר זכה בפיהם לכינוי "המהפכה התורנית". לקריאת המאמר המלא לחצו המשך.

מאמר מאת חברת המועצה ויו"ר הוועדה לאיכות הסביבה, מיטל להבי, על קסמה של שכונה בלב העיר הגדולה ועל חשיבותה של תכנית אב לשכונת שפירא.

אך לאחרונה חגגנו יום הולדת 100 לעיר תל אביב-יפו. עם זאת, על פיסת הקרקע התל אביבית שכנו בעבר ציביליזציות קדומות, אשר הותירו חותמן בדמות שרידיהן ההיסטוריים והעתיקות הפזורות תחת פני העיר כאשר ביפו מתרכז חלק ניכר מעברה העשיר של העיר, אבל לא רק שם. כיצד ניתן להציל את השרידים הארכיאולוגים החשובים תוך קירוב הציבור לשכבות העתיקות של העיר? ייזום פרוייקט עבודות קיץ לתלמידים בחפירות ארכיאולוגיות בעיר. לקריאת המאמר המלא לחצו המשך.

02.04.2009 כפי שפורסם בשבוע שעבר, הנהלת הסניף של מרצ בתל אביב החליטה לפרוש מן הקואליציה העירונית. הקריאה לפרישה מן הקואליציה צמחה מלמטה. החלטת הסניף התקבלה ברוב מוחץ של 19 קולות אל מול 5 בעד הפרישה והיא מהווה עדות ברורה להסכמה הרחבה של החברים. יש שיבקרו את ההחלטה, יש שיתמהו על עיתוי הפרישה, אך החלטה זו של הסניף היא החלטה מהותית ועקרונית, אשר רואה לנגד עיניה…

ברחוב פרץ חיות פינת שד' בן ציון, מול דיזינגוף סנטר, ממוקם בניין מגורים שאותו הורישה גב' ריקה ז"ל לעירייה, ובצוואתה יעדה אותו למטרת "בית תינוקות", ע"ש אבא וריקה אלבר ז"ל. . על הבניין נודע לי, כאשר שקלו בעירייה לפנות לביהמ"ש כדי לקבל אישור למכירת הנכס, תוך התחייבות לניתוב התמורה להקמת מעון לפעוטות בנכס חלופי. (המשך לקריאת המאמר)

התנהלותה הניאו-ליברלית של מפלגת השלטון, הולכת ומתבססת על שרידי מדינת הרווחה שפעם היינו. האבסורד הקיים במירוץ ההתפרקות של השלטון מתפקידיו ההיסטוריים, נסמך לכאורה על צידוק אידיאולוגי – כלכלי. במציאות של היום, כשהשמאל מפורר, הוא אינו מסוגל לעצור את הפקרת הזירה לכוחות השוק ואת ההפרטה של השירותים: שירותי בריאות הנפש, אחיות בתי הספר, טיפות החלב בדרך ועוד….. בימים אלו ממש נדונה בועדה למעמד הילד הצעת חוק הפיקוח על החינוך לגיל הרך. הפיקוח, עקב עיוות היסטורי, אמור להתבצע על ידי משרד התמ"ת ועתה, בחקיקה, הוא יופרט ל"מבדקות".

הביקוש לכיתות גן בעיר הולך וגדל. הגידול המשמעותי ביותר בהרשמה לגנים העירוניים הוא בגילאי הטרום טרום חובה. לאור הביקוש, מנסה העירייה להתאים עצמה לצרכים ולהרחיב מידי שנה את מס' המקומות לידי טרום-טרום חובה, באמצעות הוספת כיתות. עם זאת, הגם שגיל הילדים בגנים העירוניים צעיר יותר בממוצע, עקב קליטת ילדי הטרום-טרום חובה, מצבת כוח האדם בכל כיתה נותרה זהה, בהתאם לדרישות משרד החינוך. כך עלה הרעיון "להחיות" את פרוייקט "סב-גן" או "זהב בגן", שבעבר נוסה בעיר תל אביב-יפו, אך לא זכה להצלחה רבה. תכנית "זהב-בגן" היא תכנית ארצית להתנדבות גמלאים בגני הילדים, שמוביל האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך בשיתוף עם תנועת המתנדבים של"מ (שירות לאומי למבוגר) ועמותת "אור ירוק". המתנדב מגיע לגן אחת לשבוע לפחות ומשולב כחלק אינטגרלי מהצוות החינוכי של הגן. בהתאם לכישוריו והכשרתו של המתנדב, נקבעת לו תכנית פעילות עם הילדים. מדובר בתכנית ותיקה אשר זוכה להצלחה רבה בערים אחרות. לקריאת המאמר לחצו המשך.

מי שמצוי בתחום גני הילדים, יודע כי קיים נתק כמעט מוחלט, בין מסגרות החינוך הפרטיות לגיל הרך, לבין מסגרות ההמשך העירוניות. גם בתוך המסגרות העירוניות עצמן, אין העברת מידע בין הבין הגורמים החינוכיים, למשל, בין כיתת חובה לבין ביה"ס היסודי וכיו"ב. התוצאה היא, שכאשר ילדים עוברים מהמסגרות הפרטיות למסגרות ההמשך העירוניות, לא מועבר מידע קודם אודותיהם, גם כאשר מדובר במידע שחשוב מאוד כי הגננת תהא מודעת אליו (כגון: קשיים של הילד, עיכוב התפתחותי וכיו"ב). (המשך לקריאת המאמר)

תלאות הביורקרטיה במדינתנו מעיקים לא רק על האזרח הקטן אלא גם על מוסדות שמהווים שירות ציבורי. לאחרונה, הביאה לידיעתי, תמר זנדברג, חברתי לסיעה ואם לילדה פעוטה כי ביתה שוהה בגן עירוני אשר בו, לא תתקיים קייטנה במהלך חופשת החג, בעוד שבגנים עירוניים אחרים, מתקיימת קייטנה. בבדיקה שערכתי מסתבר כי למפעילי הקיייטנות בגנים השונים בעיר יש תנאים שונים, חלקם יכולים להפעיל קייטנה בהליך רישוי פשוט ואחרים נאלצים להוציא 4 רשיונות בשנה, לרבות תשלום אגרות. לקריאת המאמר המלא לחצו המשך.

"תושבי מרכז תל אביב, בעל כרחם, הופכים להיות בני ערובה בוויכוח שמתנהל "על ריאותיהם" בין העירייה ובין משרד התחבורה". כנסו לקרוא את המאמר מאת מיטל להבי שפורסם באתר NRG.

לאחר פעילות מוצלחת למניעת השלכת פסולת בשטחי יהודה ושומרון, צריך לחזק את האכיפה נגד הטמנת זבל פיראטית גם בגבולות הקו הירוק. לקריאת המאמר המלא לחצו המשך.

היקף הנזק הכלכלי הנגרם למדינה כתוצאה מאכיפה בלתי מספקת בתחום הטיפול בפסולת בניין עומד על מיליארדי שקלים. למרות זאת ועל אף חקיקה ברורה ומפורשת רק 20% מפסולת הבניין מועברת להטמנה באתרים מסודרים. דרוש פתרון מערכתי כולל. המאמר התפרסם במגזין 'ירוק' של הארץ. לקריאת המאמר לחצו המשך.

בועות של יוקרה בלב המרקם העירוני – דיווחים רבים התפרסמו באחרונה בנוגע לפרוייקט המגורים "העיר החדשה" שמתוכנן להיות מוקם במתחם השוק הסיטוני בתל אביב. אחד הגורמים שהצהירו כי בכוונתם להתמודד על המכרז אמר כי בכוונתו לשווק אותו בשיטה של קבוצת רכישה, שתייעד אותו לאוכלוסייה של עובדי שוק ההון וההיי-טק. …ההתמקדות בשלב השיווק הסופי של הפרויקט כגרעין הבעיה חוטאת למחדל התכנוני שאיפשר את היווצרות הפרויקט כמתחם סגור בלב המרקם העירוני. המאמר התפרסם בדה-מרקר, 22.5.08

חגיגות 100 השנה לתל אביב בפתח, והדי ההכנות נשמעים מכל כיוון. העיר מכינה לתושביה מתנות רבות, כגון טיילת חדשה, שיפוץ ומתיחת פנים, תוכנית מתאר והרבה טקסים וחגיגות. וגם את יפו החליטו לנקות ולהגיש כמתנה. לקריאת המאמר המלא באתר הארץ לחצו המשך.

 22.05.2008 מיטל להבי , מרצ  עיריית ת"א  -  המטרה - להיות סיעה גדולה ומשפיעה ביותר במועצה  לב תל אביב, רדיו תל אביב, 22 במאי 08, שודר: 10:06   ספי ינקו : ביום שלישי התקיימו הבחירות המקדימות לקראת הבחירות ברשויות המקומיות בנובמבר, ומהנהגת מרצ הודחה סגנית ראש העיר יעל דיין לטובת חברת המועצה הותיקה מיטל להבי ואיתה אנחנו משוחחים הבוקר. בוקר טוב מיטל להבי, וראשית ברכות אפשר…

במסגרת הטרנד העירוני להיצבע בירוק, רשויות מקומיות רבות מטפחות יוזמות ופעילויות פרו-סביבתיות, בין אם מדובר בסלילת שבילי אופניים, הקמת תחנות לאיסוף פסולת ברת-מיחזור או פיתוח תכניות לימוד בנושאי איכות הסביבה. אך לצד כל זאת, נדמה שמימד מהותי של הנושא הירוק אינו מטופל לעומק ובצורה ראוייה. אחת הדוגמאות הבולטות מצוייה בתחום החינוך. המאמר התפרסם בירוק, NRG

לקריאת המאמר המלא שהתפרסם בגלובס 09.03.2008 לחצו המשך.

הוועדה המקומית לתיכנון ובניה בתל אביב תדון היום בתוכנית במסגרתה תיבנה טיילת נוספת ממערב לטיילת הנוכחית של תל אביב, לשיפור נגישות התושבים לחוף. הנגישות היא אכן חשובה, אך האם באמת צריך עוד בניה בחוף הצר של תל אביב, שממילא נמצא כבר כמעט כולו בידיים פרטיות? ואם רווחת הציבור לעיני העירייה – מדוע הוא לא שותף הציבור בהחלטה? מיטל להבי כותבת בירוק Ynet 23.1.08

מאמר מאת חברת המועצה מיטל להבי המוחה כנגד תוכניות הבנייה בארלוזורוב – רמז ומזהיר מפני אובדן שטחים בעלי ייעוד ציבורי לטובת בנייה רוויה באזור החסר את התשתיות המתאימות.להבי קוראת להפניית תקציבים ציבוריים לרכישת עתודות קרקע וקוראת לשמור על תל-אביב כעיר מקיימת חיים.

תל אביב- יפו עיר לתושביה, כך קובע חזון העיר שגובש בראשית שנות האלפיים. ומיהם תושבי תל אביב-יפו? הקשת המגוונת של התושבים בעיר כוללת אמידים ממגדלי היוקרה ושכונות הצפון המבוססות אך גם תושבים חלשים יותר משכונות כגון פלורנטין ושכונות יפו השונות. במרכז העיר חיים בשכנות צעירים וקשישים, בעיר ובעיקר ביפו, חיים בדו קיום יהודים נוצרים ומוסלמים, מהגרי עבודה יצרו קהילה פעילה ותומכת באזור נווה שאנן ושכונות רבות מאכלסות את מעמד הביניים ועוד ועוד. המרקם האנושי הזה הוא הוא תל אביב יפו, והוא המפתח לסוד קסמה. אך האם זו תמונת העתיד העירונית? לקריאת המאמר המלא לחצו המשך.

לכאורה אי אפשר לעצור את התהליך, ובכל זאת אני חושבת שראוי להקדיש מחשבה שניה למקרה היחודי הזה ממנו ניתן ללמוד על תכנון, תרבות, מסחר וקהילה. וכן, גם על השאלה תל אביב יפו לאן? מאמר מאת חברת מועצת העיר תל אביב יפו מיטל להבי עיתון צפון העיר 12.12.07

לקריאת מאמרה של מיטל להבי מיום 16.01.2002 על כוחה של השתתפות הציבור בתהליכי קבלת החלטות כביטוי לחברה האזרחית. המאמר מדגיש את חשיבות השקיפות והנגישות למידע החיוניים לבניית אמון הדדי בין הממסד לאזרחים לחצו המשך.