מי שמצוי בתחום גני הילדים, יודע כי קיים נתק כמעט מוחלט, בין מסגרות החינוך הפרטיות לגיל הרך, לבין מסגרות ההמשך העירוניות. גם בתוך המסגרות העירוניות עצמן, אין העברת מידע בין הבין הגורמים החינוכיים, למשל, בין כיתת חובה לבין ביה"ס היסודי וכיו"ב. התוצאה היא, שכאשר ילדים עוברים מהמסגרות הפרטיות למסגרות ההמשך העירוניות, לא מועבר מידע קודם אודותיהם, גם כאשר מדובר במידע שחשוב מאוד כי הגננת תהא מודעת אליו (כגון: קשיים של הילד, עיכוב התפתחותי וכיו"ב). (המשך לקריאת המאמר)